רש"ש על המשנה/זבים/ב
רש"ש על המשנה מסכת זבים פרק ב
<< · רש"ש על המשנה · מסכת זבים · >>
פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה
ב[עריכה]
ד"ה ראה. דמש"ז ילפינן דיו כו'. קשה דאי אמרת דיו נימא דדוקא לענין טומאת ערב אבל להצטרף לשניה לטומאת מו"מ ולספירת ז' לא. אלא ע"כ צ"ל כמש"כ התוס' שם בד"ה מאי לאו דזב גמור איתקש. וא"כ לקרבן נמי. וי"ל בדוחק דלהכי אהני דיו. ולי י"ל משום דרבנן דרשי והזב חדא זובו תרתי לזכר (הביאו התוי"ט בדבור הסמוך לקמן) ופרש"י ע"כ יש לו דין זכר שאינו מטמא באונס מכאן ואילך כו' ע"ש. הרי להדיא דשתי הראיות יש להן דין זכר והיינו לענין קרבן. ועי"ל דלהכי הטיל הכתוב מיעוטא דמבשרו בין ראיה ראשונה לשניה ללמד דלענין קרבן מיהא ממעטינן אפי' ראשונה:
ג[עריכה]
כלב כו' ג"י מעל"ע. עי' א"ר. ותימה דהרי גם יום אחד מעל"ע איכא עוד תרתי שהביא הר"ש. וגם אנכי מצאתי עוד א' בפ"ט דפרה מ"ה. ואולי משום דהלכה כר"י דשם כמו שהביא התוי"ט שם בשם הרמב"ם לכן לא הביאה הר"ש. אבל נמצא עוד אחד במשנה ר"פ דם הנדה וכמה היא שרייתן בפושרין מעל"ע. ועוד א' בגמ' דחולין (נה ב') ואנחינהו מעל"ע:
ד[עריכה]
בתו"ח אף דמיטמא משום משא מ"מ ט"מ אין לו לטמא אדם ובגדים. ומשמע דקאי אסיפא אמשכב לטמא אה"א מדקאמר תו וכן ברישא כו'. ותמוה דהא גם נושא אה"מ מטמא בגדים: