רש"י על שמות כט כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רש"י על שמותפרק כ"ט • פסוק כ"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • יא • יב • יג • יד • טז • יז • יח • כ • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לה • לו • לז • מ • מא • מב • מג • מו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


שמות כ"ט, כ"ב:

וְלָקַחְתָּ֣ מִן־הָ֠אַ֠יִל הַחֵ֨לֶב וְהָֽאַלְיָ֜ה וְאֶת־הַחֵ֣לֶב ׀ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֗רֶב וְאֵ֨ת יֹתֶ֤רֶת הַכָּבֵד֙ וְאֵ֣ת ׀ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֗ת וְאֶת־הַחֵ֙לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵיהֶ֔ן וְאֵ֖ת שׁ֣וֹק הַיָּמִ֑ין כִּ֛י אֵ֥יל מִלֻּאִ֖ים הֽוּא׃


"החלב" - זה חלב הדקים או הקיבה (חולין מט)

"והאליה" - מן הכליות ולמטה כמו שמפורש (בויקרא ג ט) שנאמר לעומת העצה יסירנה מקום שהכליות יועצות ובאמורי הפר לא נאמר אליה שאין אליה קריבה אלא בכבש וכבשה ואיל אבל שור ועז אין טעונים אליה

"ואת שוק הימין" - לא מצינו הקטרה בשוק הימין עם האמורים אלא זו בלבד

"כי איל מלאים הוא" - שלמים לשון שלמות שהושלם בכל מגיד הכתוב שהמלואים שלמים שמשימים שלום למזבח ולעובד העבודה ולבעלים (ס"א שלום עם המזבח והעובד והבעלים) לכך אני מצריכו החזה להיות לו לעובד העבודה למנה וזהו משה ששימש במלואים והשאר אכלו אהרן ובניו שהם בעלים כמפורש בענין