רש"י על שמואל א יז מט
| רש"י על שמואל א • פרק י"ז • פסוק מ"ט |
• א • ד • ה • ו • ז • ח • יב • יד • טו • טז • יח • כ • כא • כב • כג • כה • לד • לו • לז • לח • לט • מ • מד • מט • נג • נה • נו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיִּשְׁלַח֩ דָּוִ֨ד אֶת־יָד֜וֹ אֶל־הַכֶּ֗לִי וַיִּקַּ֨ח מִשָּׁ֥ם אֶ֙בֶן֙ וַיְקַלַּ֔ע וַיַּ֥ךְ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֖י אֶל־מִצְח֑וֹ וַתִּטְבַּ֤ע הָאֶ֙בֶן֙ בְּמִצְח֔וֹ וַיִּפֹּ֥ל עַל־פָּנָ֖יו אָֽרְצָה׃
"ויפל על פניו" - לא היה לו לפול אלא לאחוריו שהרי על מצחו הוכה אלא כדי שלא יצטער דוד לילך ולחתוך את ראשו שנשתכר דוד עכשיו שתים עשרה אמות וזרתים שקומתו שש אמות וזרת נשתכר מלא קומה לאחוריו ומלא קומה לפניו (במדרש תהילים)