רש"י על קהלת י א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על קהלתפרק י' • פסוק א' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


קהלת י', א':

זְב֣וּבֵי מָ֔וֶת יַבְאִ֥ישׁ יַבִּ֖יעַ שֶׁ֣מֶן רוֹקֵ֑חַ יָקָ֛ר מֵחׇכְמָ֥ה מִכָּב֖וֹד סִכְל֥וּת מְעָֽט׃


"זבובי מות יבאיש יביע וגו'" -

כגון בימי החורף, שאין בזבובין כח והם קרובים למות, גם אם בא לתוך שמן רוקח ומתערב בבשמים - הוא מבאישו והוא מעלה קצף שקורין אשקומ"א בלע"ז ונראה בו כמין אבעבועות, וזה משמעו של יביע; הרי דבר קל שהפסיד דבר חשוב.

כך, יקר מחכמה ומכבוד הסכלות מעט, שהרי הכריע את כולם: הרי שהיה אדם זה שקול במחצה עבירות ומחצה זכיות, ובא ועבר עבירה אחת והכריעתו לכף חובה, נמצאת סכלות זה, שהוא דבר מועט, יקר ושוקל וכבד יותר מכל החכמה והכבוד שהיה בו, שהרי הכריע את כולם.

"יקר" - לשון כובד הוא, כבד ושקול יותר מן החכמה וכבוד שבו.

ומדרש אגדה מושלים יצר הרע ל "זבובי מות", "יבאיש יביע" שם טוב, שהוא ערב מ"שמן רוקח".