רש"י על קהלת יב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על קהלתפרק י"ב • פסוק ה' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


קהלת י"ב, ה':

גַּ֣ם מִגָּבֹ֤הַּ יִרָ֙אוּ֙ וְחַתְחַתִּ֣ים בַּדֶּ֔רֶךְ וְיָנֵ֤אץ הַשָּׁקֵד֙ וְיִסְתַּבֵּ֣ל הֶֽחָגָ֔ב וְתָפֵ֖ר הָֽאֲבִיּוֹנָ֑ה כִּֽי־הֹלֵ֤ךְ הָאָדָם֙ אֶל־בֵּ֣ית עוֹלָמ֔וֹ וְסָבְב֥וּ בַשּׁ֖וּק הַסּוֹפְדִֽים׃


"גם מגבוה ייראו" - מגבשושיות ותלוליות שברחובות הוא דואג לצאת לשוק פן יכשל בהם

"וחתחתים בדרך" - אימות וחתות הרבה בדרכים יש לו

"חתחתים" - לשון כפול הוא בתיבה כמו גלגלים קשקשים זלזלים

"וינאץ השקד" - לשון (שיר השירים ז) הנצו הרמונים שהרי האל"ף לא נקראת בה אמרו רבותינו זו קליבוסת הנק"א בלע"ז שעצם הירך תקוע בה ובזקנותו בשרו כחוש והעצם בולט כמו נץ האילן שהוא בולט

"השקד" - אילן של שקדים כלומר שתקפוץ הזקנה עליו כשקד זה הממהר להנץ לפני כל האילנות

"ויסתבל החגב" - אלו העגובות שתהיו עגבותיו דומות עליו כסובל משא כבד

"ויסתבל" - אישדריי"ד שורפיישי"ן בלע"ז

"ותפר האביונה" - חמדת תאות נשים שאינו נזקק לנשים לתשמיש אביונה תאוה כמו (דברים א) ולא אביתם (תהלים קיט) תאבתי לישועתך