רש"י על קהלת יב ב
<< | רש"י על קהלת • פרק י"ב • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות • לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב
עַ֠ד אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־תֶחְשַׁ֤ךְ הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ וְהָא֔וֹר וְהַיָּרֵ֖חַ וְהַכּוֹכָבִ֑ים וְשָׁ֥בוּ הֶעָבִ֖ים אַחַ֥ר הַגָּֽשֶׁם׃
"עד אשר לא תחשך השמש" - אמרו רבותינו זו פדחת שהיא מאורה ומצהבת באדם בחור וכשמזקנת היא מעלת קמטין ואין מצהבת
"והאור" - זה החוטם שהוא תואר קלסתר פנים
"והירח" - זו נשמה שמאירה לאדם שכיון שניטלה הימנו אין לו מאור העינים
"והככבים" - אלו הלסתות רומני דאפי שקורין פומלי"ש של לחיים שמצהיבים
"ושבו העבים אחר הגשם" - תבוא כהיית המאור אחר דמעת הבכי מכמה צרות שעברו עליו