רש"י על קהלת ט טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< רש"י על קהלת • פרק ט >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • טו • טז • יז • יח • 


"ואמרתי אני" - בראותי כן טובה חכמה מגבורה והרי חכמתו של זה בזויה לכולם ועכשיו כולם נמלטו על ידו ומדרש אגדה עיר קטנה זה הגוף

"ואנשים בה מעט" - אלו איבריו של אדם

"מלך גדול" - זה יצר הרע שכל איבריו מרגישים בו

"איש מסכן" - יצר טוב