רש"י על קהלת ט ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על קהלתפרק ט' • פסוק ב' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • טו • טז • יז • יח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


קהלת ט', ב':

הַכֹּ֞ל כַּאֲשֶׁ֣ר לַכֹּ֗ל מִקְרֶ֨ה אֶחָ֜ד לַצַּדִּ֤יק וְלָרָשָׁע֙ לַטּוֹב֙ וְלַטָּה֣וֹר וְלַטָּמֵ֔א וְלַ֨זֹּבֵ֔חַ וְלַאֲשֶׁ֖ר אֵינֶ֣נּוּ זֹבֵ֑חַ כַּטּוֹב֙ כַּֽחֹטֶ֔א הַנִּשְׁבָּ֕ע כַּאֲשֶׁ֖ר שְׁבוּעָ֥ה יָרֵֽא׃


"הכל כאשר לכל" - הכל נותנים ללבם כאשר מגיע לכל אדם שסוף דבר לתת לכל איש כדרכיו

"מקרה אחד" - ויודעים שסוף הכל אשר צדיק ואשר רשע למות ומקרה אחד יש בעולם הזה לכולם כל זה הם יודעים ואף על פי כן בוחרים להם דרך הטוב לפי שיודעים שיש הפרש ביניהם לעולם הבא

"לצדיק" - כגון נח

"לרשע" - פרעה נכה זה נצלע וזה נצלע

"לטוב" - זה משה

"לטהור" - זה אהרן

"ולטמא" - אלו מרגלים אלו אמרו שבחה של ארץ ישראל ואלו אמרו גנותה אלו לא נכנסו לארץ ואלו לא נכנסו לארץ הרי מקרה אחד להם

"ולזובח" - זה יאשיהו שנאמר (דברי הימים ב לז) ויזבח יאשיהו

"ולאשר איננו זובח" - זה אחאב שביטל את ישראל מעלות לרגל זה מת בחצים וזה מת בחצים

"כטוב" - זה דוד

"כחוטא" - זה נבוכדנאצר זה בנה בית המקדש וזה החריבו זה מלך ארבעים שנה וזה מלך ארבעים שנה

"הנשבע" - זה צדקיהו שנשבע לשקר שנאמר (דברי הימים ב לז) גם במלך נבוכדנצר מרד אשר השביעו וגו'

"כאשר שבועה ירא" - זה שמשון שנאמר (שופטים יג) ויאמר אליהם שמשון השבעו לי פן תפגעון בי אתם למדנו שהיתה שבועה חמורה לו זה מת בניקור עינים וזה מת בניקור עינים על כן