רש"י על קהלת ו ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על קהלתפרק ו' • פסוק ז' | >>
א • ב • ג • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


קהלת ו', ז':

כׇּל־עֲמַ֥ל הָאָדָ֖ם לְפִ֑יהוּ וְגַם־הַנֶּ֖פֶשׁ לֹ֥א תִמָּלֵֽא׃


"כל עמל האדם" - בשביל פיהו הוא שיהנה ויאכל בעולם הזה והבא וזה לא נהנה בחייו

"וגם הנפש לא תמלא" - בתמיה כלומר וזה אפי' תאותו לא מלאה בהנאה מועטת כמו (שמות טו) תמלאמו נפשי לשון השגת תאוה ואחרי שכן הוא