רש"י על קהלת ו ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על קהלתפרק ו' • פסוק ג' |
א • ב • ג • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


קהלת ו', ג':

אִם־יוֹלִ֣יד אִ֣ישׁ מֵאָ֡ה וְשָׁנִים֩ רַבּ֨וֹת יִֽחְיֶ֜ה וְרַ֣ב ׀ שֶׁיִּהְי֣וּ יְמֵֽי־שָׁנָ֗יו וְנַפְשׁוֹ֙ לֹא־תִשְׂבַּ֣ע מִן־הַטּוֹבָ֔ה וְגַם־קְבוּרָ֖ה לֹא־הָ֣יְתָה לּ֑וֹ אָמַ֕רְתִּי ט֥וֹב מִמֶּ֖נּוּ הַנָּֽפֶל׃


"אם יוליד איש מאה" - בנים

"ורב שיהיו ימי שניו" - (ורב הון וכל טוב ימי שניו) שלו ורב לשון די די לכל טובה

"ונפשו לא תשבע" - מאותה הטובה שאינו שמח בחלקו להתקרר רוחו במה שבידו

"וגם קבורה לא היתה לו" - פעמים שנהרג וכלבים אוכלים אותו וכל הדברים האלו נמצאו באחאב שהוליד בנים הרבה וממונו הרבה והיה חומד של אחרים ולא מצא קורת רוח בממונו וכלבים אכלוהו

"טוב ממנו הנפל" - של אשה כי הנפל בהבל בא והלך ולא ראה טובה ולא נתאוה לה ואין לו להצטער