לדלג לתוכן

רש"י על קהלת א ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על קהלתפרק א' • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


קהלת א', ד':

דּ֤וֹר הֹלֵךְ֙ וְד֣וֹר בָּ֔א וְהָאָ֖רֶץ לְעוֹלָ֥ם עֹמָֽדֶת׃


"דור הולך ודור בא" - כל מה שהרשע יגע ועמל לעשוק ולגזול אינו מבלה את מעשיו כי הדור הולך ודור אחר בא ונוטל הכל מיד בניו כענין שנאמר (איוב כ) בניו ירצו דלים

"והארץ לעולם עומדת" - ומי הם המתקיימים הענוים הנמוכים המניעין[1] עצמם עד לארץ כענין שנאמר (תהלים לז) וענוים ירשו ארץ ומדרש תנחומא אומר כל צדיקי ישראל נקראו ארץ שנאמר (מלאכי ג) ואתם תהיו לי ארץ חפץ


הערות

[עריכה]
  1. ^ כנראה ט"ס, במק"ג 'הכתר' - 'המגיעין', בעוללות אפרים [ח"ג ע"ח] גרס 'המכניעים'.