רש"י על משלי כט כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על משליפרק כ"ט • פסוק כ"ה | >>
א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יג • טו • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי כ"ט, כ"ה:

חֶרְדַּ֣ת אָ֭דָם יִתֵּ֣ן מוֹקֵ֑שׁ
  וּבוֹטֵ֖חַ בַּיהֹוָ֣ה יְשֻׂגָּֽב׃


"חרדת אדם יתן מוקש" - מסורס הוא: מוקש עבירה יתן חרדה לאדם.

דבר אחר, כמשמעו: מתוך שאדם צר עין וחרד, אם יעשה צדקה יצטרך אל הבריות, חרדה זו תתן לו מוקש.

והראשון נוח לי.