רש"י על מלכים א ז כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על מלכים אפרק ז' • פסוק כ"ג | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יח • כ • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מב • מו • מז • מט • נ • נא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


מלכים א ז', כ"ג:

וַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַיָּ֖ם מוּצָ֑ק עֶ֣שֶׂר בָּ֠אַמָּ֠ה מִשְּׂפָת֨וֹ עַד־שְׂפָת֜וֹ עָגֹ֣ל ׀ סָבִ֗יב וְחָמֵ֤שׁ בָּֽאַמָּה֙ קוֹמָת֔וֹ וקוה וְקָו֙ שְׁלֹשִׁ֣ים בָּאַמָּ֔ה יָסֹ֥ב אֹת֖וֹ סָבִֽיב׃


"עשר באמה משפתו עד שפתו" - באמצעיתו שכל רוחב כלי עגול באמצעיתו הוא

"וקו שלשים באמה" - זהו שאמרו כל שיש בהקיפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח הקיפו שלשים ורחבו עשר ומתוכו הוא מודד (בערובין יד א)

"קומתו" - עומקו ובדברי הימים (ב ד ו) הוא אומר שעשאו לרחיצת הכהנים לטבול בתוכו