רש"י על מלכים א ז כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על מלכים אפרק ז' • פסוק כ"ו | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יח • כ • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מב • מו • מז • מט • נ • נא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


מלכים א ז', כ"ו:

וְעׇבְי֣וֹ טֶ֔פַח וּשְׂפָת֛וֹ כְּמַעֲשֵׂ֥ה שְׂפַת־כּ֖וֹס פֶּ֣רַח שׁוֹשָׁ֑ן אַלְפַּ֥יִם בַּ֖ת יָכִֽיל׃


"ועביו טפח" - שוליו ודופנותיו אלא שאצל פיו היה דק ומרוקע ומרודד כמעשה שפת כוס ששותין בו ומצוייר פרח ושושן

"אלפים בת" - ששת אלפים סאים שהבת שלש סאין שנאמר (יחזקאל מה יא) האיפה והבת תוכן אחד להם נמצאו חמשים ומאה מקוה טהרה הארבעים מאות מאה מקואות והעשרים מאות חמשים מקואות (עירובין שם) ואף כשתחלוק הכל לפי מדה ששיערו חכמים אמה על אמה ברום שלש אמות למקוה תמצאנה כן שלש אמות מרובעות מאה מקואות ושתים העגולות חמשים מקואות שהמרובע יתר על העיגול רביעית ובדברי הימים (ב ד ה) כתיב בתים שלשת אלפים יכיל ופירשו רבותינו (שם) במדת היבש שהגודש היה שליש בבית הקיבול