רש"י על ישעיהו סג
<< · רש"י על ישעיהו · סג · >>
פסוק א
"מי זה בא מאדום" - ישראל אומר מי זה וגו ובא חמוץ בגדים צבועים בדם וכל דבר שהוא מתנאץ בריחו ובמראיתו נופל בו לשון חימוץ
"מבצרה" - אמרו רבותינו שתי טעיות עתיד שר של שעיר לטעות כסבור הוא שבצרה היא בצר במדבר שהיתה עיר מקלט וטועה משום שאין קולטת אלא שוגג והוא הרג את ישראל מזיד ועוד יש מדרש אגדה על שהספיקה בצרה מלך לשעיר במות מלכה הראשון וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה ובצרה ממואב היא כענין שנאמר על קריות ועל בצרה
"זה" - שהיה הדור בלבושו וצעה ונאזר ברוב כחו והקב"ה משיבו אני הוא שעלתה לפני לדבר בצדקת האבות ובצדקת דורו של צרה וצדקתי גם היא עמהם ונגליתי להיות רב להושיע והם אומרים מדוע אדום ללבושך מדוע בגדיך אדומיםפסוק ג
"ויז נצחם" - דמם שהוא תוקפו ונצחונו של אדם
"אגאלתי" - כמו נגאלו בדם (איכה ד)פסוק ה
"ואשתומם" - ל' שתיקה וכבר פירשתי למעלה וישתומם כי אין מפגיע
"וחמתי היא סמכתני" - חמתי שיש לי על האומות אשר אני קצפתי מעט על עמי והמה עזרו לרעה היא סמכתני חיזקה ידי ועוררה את לבי ליפרע מהם ואע"פ שאין ישראל ראוין והגונים לגאולהפסוק ו
פסוק ז
פסוק ח
פסוק ט
פסוק י
פסוק יא
פסוק יב
פסוק יג
פסוק יד
"תרד" - תתפשט כמו (לעיל מה) לרד לפניו גוים כן רוח ה' תניחנו לתהום ועשה בו דרך כבושה
"כן נהגת עמך" - כן היה הכל כמו שאמרנו נהגת עמךפסוק טו
"המון מעיך" - שהיו רגילים להמות עלינו כאשר מאז כענין שנאמר (ירמיהו לא) על כן המו מעי לו והמון רחמיך הראשונים אלינו עתה התאפקו נתחסנו מהיות הומים עלינו כאשר מאז
"התאפקו" - כמו ויתאפק ויאמר שימו לחם (בראשית מג) נתאפק ולא הכירו את אשר נכמרו רחמיו אל אחיופסוק טז
"כי אברהם לא ידענו" - בצרת מצרים
"וישראל לא יכירנו" - במדבר כי כבר נסתלקו מן העולם
"ואתה ה' אבינו" - בכולם נעשית לנו אב ורבותינו דרשו בו כמו שדרשו במסכת שבתפסוק יז
פסוק יח
פסוק יט
"לוא קרעת שמים" - וירדת להצילנו עתה כאשר ירדת להציל מיד מצרים אז מפניך הרים נזולו ברתת וזיע
<< · רש"י על ישעיהו · סג · >>