רש"י על ישעיהו כח כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על ישעיהופרק כ"ח • פסוק כ"ה | >>
א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כד • כה • כו • כז • כח • כט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ישעיהו כ"ח, כ"ה:

הֲלוֹא֙ אִם־שִׁוָּ֣ה פָנֶ֔יהָ וְהֵפִ֥יץ קֶ֖צַח וְכַמֹּ֣ן יִזְרֹ֑ק וְשָׂ֨ם חִטָּ֤ה שׂוֹרָה֙ וּשְׂעֹרָ֣ה נִסְמָ֔ן וְכֻסֶּ֖מֶת גְּבֻלָתֽוֹ׃


(ישעיהו כח כה): "הלא" - כן דרך החורש, כיון שחורש משוה פני האדמה ואח"כ זורע.

"והפיץ קצח" - אם קצח בא לזרוע, זורעה בתפוצה; ואם כמון בא לזרוע, זורעו בזריקה.

"קצח" - מין אוכל הוא.

"ושם חטה שורה ושעורה נסמן וכוסמת גבולתו" - ואם תבואה בא לזרוע, כך הוא מנהגו: זורע החטין באמצע החרישה, והשעורה זורע סביב לסימן, והכוסמין זורעה על גבולי השדה ומצריו.

"שורה" - לשון שורה, זורע באמצע ונמצאת שורה על השעורין והכוסמין.