רש"י על ירמיהו נא לט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על ירמיהופרק נ"א • פסוק ל"ט | >>
א • ב • ג • ה • ו • ז • ט • י • יא • יב • יג • יד • יז • יח • יט • כ • כד • כח • כט • לג • לה • לח • לט • מ • מא • מב • מד • מו • מט • נ • נא • נב • נג • נה • נח • נט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו נ"א, ל"ט:

בְּחֻמָּ֞ם אָשִׁ֣ית אֶת־מִשְׁתֵּיהֶ֗ם וְהִשְׁכַּרְתִּים֙ לְמַ֣עַן יַעֲלֹ֔זוּ וְיָשְׁנ֥וּ שְׁנַת־עוֹלָ֖ם וְלֹ֣א יָקִ֑יצוּ נְאֻ֖ם יְהֹוָֽה׃


"בחומם אשית את משתיהם" - אכוין שיהו משתיהן בעת החום כדי שישתכרו

"למען יעלוזו וישנו" - וירדמו

"שנת עולם" - שנת עולמית וכן עלתה שם מתוך משתה ושכרות נחרבו ונהרגו ונלכדה העיר כמו שנ' (בדנייאל ה) בלשאצר אמר בטעם חמרא וגו' (שם) אשתי חמרא וגו' (שם) ביה בליליא קטיל בלשאצר מלכא וג' (שם) ודריוש מדאה קביל מלכותא