רש"י על יחזקאל מו
<< · רש"י על יחזקאל · מו · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 17 פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 18 פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 19 פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק א (כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
"דרך אולם השער מחוץ" - כמו שאמור למעל' ואילמיו אל החצר החיצונה דרך אולם השער של עזרה כלומר יכנס בדרך שער מזרחי שהוא משמש כניסה ויציאה ובא לו לאותו הפשפש
"ועמד על מזוזת השער" - אותו שער הקטן הוא הפשפש
"את עולתו ואת שלמיו" - עולת ראיה ושלמי חגייגה ומקרא זה מוסב על יום טוב כך מצאתי בפירושים מדוייקים
"ועמד על מזוזת השער" - שער הפנימית היא אשר באר הוא הפשפש כדאמר מר איפשר קרבנו של אדם קרב ואינו עומד על גביו
"ולא יסגר עד הערב" - למה לא יסגרפסוק ג (כל הפסוק)
פסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
פסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
"ובבוא הנשיא" - ביום החודש ובשבת בראשית שאין ישראל מצווים על הראיה והוא בא להשתחוות
"דרך אולם השער יבוא ובדרכו יצא" - באותו שער עצמו יצא ואינו מצווה לעשות העזרה קפנדריא אבל במועדים שנאמר בהם (דברים ט"ז) יראה כל זכורך זקוק היא לעשו' קפנדריא כשאר העם היינו דכתיב בתוכם בבואם יבוא ובצאתם יצאופסוק ט (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
"וכי יעשה הנשיא נדבה" - בששת ימי המעשה
"ופתח לו את השער וגו'" - לא נכנס בו להיכל אלא עומד שם והכהנים יעשו את עולתו ואת שלמיו והשתחוה ויצא שנאמר כאשר עשה ביום השבת ומה אומר ביום (השבת כאן) ועמד על מזוזת השער ועשו הכהנים את עולתו וגו'
"אחרי צאתו" - ואינו אומר כאן והשער לא יסגר עד הערב כמ"ש ביום השבת שביום השבת הוא אומר והשתחוו עם הארץ פתח השער ההוא לפיכך מניחו פתוח אבל בחול אין דרכם לבא להשתחות שכל אחד עסוק במלאכתו לפיכך וסגר את השער אחרי צאתופסוק יג (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
"ששית האיפה" - ירושלמית שהיא חומש של מדברית והן ב' עשרונים הא' למנחת התמיד וא' לחביתין ואף על פי שחביתין קריבין לחצאין מביא הוא בבקר עשרון שלם וחוצהו כמו ששנינו במנחות
"לרוס את הסולת" - אילפר"יסיר בלע"ז ל"א אימ"לליר בלע"ז לרוס את הסולת לכתת ולבלול בו את הסלת לשון רסיס כמו (עמוס ו) והכה הבית הגדול רסיסים ולשון משנה אם היה עבה או מרוסספסוק יז (כל הפסוק)
"שנת הדרור" - שנת היובל
"ושבת" - כמו ושבה
"אך נחלתו בניו להם תהיה" - כמו אך לבניו תהיה נחלתו ולא תנתן לצמיתות לאחרפסוק יט (כל הפסוק)
"ויביאני במבוא" - דרך האמה שבזוית בית החליפו' שנכנסין בו לאויר עשרים שבין הלשכות שבצפון לבין תאי ההיכל
"אשר על כתף השער" - שער הצפוני כתף השער אשר מן השער למערב
"הפינות צפונה" - שיש להם פתחים לצד חצר החיצונה לצפון ופתחים היו להם לאויר העשרים
"בירכתים ימה" - בסוף הלשכות למערבפסוק כ (כל הפסוק)
"לבלתי הוציא" - כמו להוציא שקדשי קדשים נפסלין ביוצא
"לקדש את העם" - ת"י לאתערבא עם עמאפסוק כא (כל הפסוק)
פסוק כב (כל הפסוק)
"חצרות קטורות" - שנינו במסכת מדות אין קטורות אלא שאינן מקורות ושם מפרש מה היו משמשות
"מהקצעות" - בזוית מקצעות החצרפסוק כג (כל הפסוק)
"וטור סביב בהם" - שורת נדבך חומת אבנים בולט מן החומה סמוך לארץ ובו נקבים מקום שפיתת קדרות ומתחת הטור חלל להסיק בו אור מתחתיו והקדרות מלמעלה
"ומבשלות עשוי" - הוא החלל מתחת שפיתת הקדירות
