לדלג לתוכן

רש"י על דניאל ז ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על דניאלפרק ז' • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דניאל ז', ד':

קַדְמָיְתָ֣א כְאַרְיֵ֔ה וְגַפִּ֥ין דִּֽי־נְשַׁ֖ר לַ֑הּ חָזֵ֣ה הֲוֵ֡ית עַד֩ דִּי־מְּרִ֨יטוּ גפיה גַפַּ֜הּ וּנְטִ֣ילַת מִן־אַרְעָ֗א וְעַל־רַגְלַ֙יִן֙ כֶּאֱנָ֣שׁ הֳקִימַ֔ת וּלְבַ֥ב אֱנָ֖שׁ יְהִ֥יב לַֽהּ׃


"קדמיתא כאריה וגפין די נשר לה" - היא כאריה ולה כנפי נשר זו היא מלכות בבל שהיתה מושלת באותה שעה וכך ראה אותה ירמיהו שנאמר עלה אריה מסבכו (ירמיהו ד ז) ואומר הנה כאשר ידאה וגו' (שם מח)

"עד די מריטו גפה" - נמרטו כנפיה זו היא רמז למפלתה

"ונטילת מן ארעא" - ל' נסתלק מן הארץ רמז שתבטל המלכות מן הארץ

"ולבב אנש" - ל' חלשות כמו ידעו הגוים אנוש המה סלה