רש"י על דניאל ו טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על דניאלפרק ו' • פסוק ט"ו | >>
א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יח • יט • כ • כג • כד • כה • כו • כט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דניאל ו', ט"ו:

אֱדַ֨יִן מַלְכָּ֜א כְּדִ֧י מִלְּתָ֣א שְׁמַ֗ע שַׂגִּיא֙ בְּאֵ֣שׁ עֲל֔וֹהִי וְעַ֧ל דָּנִיֵּ֛אל שָׂ֥ם בָּ֖ל לְשֵׁיזָבוּתֵ֑הּ וְעַד֙ מֶֽעָלֵ֣י שִׁמְשָׁ֔א הֲוָ֥א מִשְׁתַּדַּ֖ר לְהַצָּלוּתֵֽהּ׃


"כדי מלתא שמע" - כאשר שמע הדבר

"שגיא באש עלוהי" - הרבה הרע בעיניו שהיה אוהב את דנייאל וקשה עליו מיתתו

"ועל דנייאל שם בל לשיזבותיה" - על דנייאל שם דחוי לדחות הדבר להצילו ואמר להם איני מאמין לכם

"בל" - איני יודע דוגמתו אך ענינו יורה פתרונו

"ועד מעלי שמשא" - ועד בא השמש היה משתדל להצילו אבל כשהגיע זמן תפילתו כרע להקב"ה על ברכיו והתפלל תפלתו ושוב לא היה לו פתחון פה להצילו