רש"י על דברי הימים ב ב
<< · רש"י על דברי הימים ב · ב · >>
פסוק ג (כל הפסוק)
"להקדיש לו" - לצורך מה
"להקטיר לפניו קטורת" - שהוא דרך כבוד וגם מכפיל כי אם להקטיר לפניו
"לעולם זאת על ישראל" - לכך אני מבקשך לשלוח אלי בנין טוב וחזק לפי שלעולם זקוק על ישראל להקריב קרבנם בבית זו אשר אני בונהפסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
"ומי יעצר כח לבנות לו בית" - לפי שאמר והבית אשר אני בונה גדול שמא יהא משמע לך גדול כל סיפוקו ואין זה כי מי יעצור כח מי יכול לדחוק ולעצור כח עצמו כל כך לבנות לו בית הראוי לו ודוגמא למעלה (דברי הימים א כט) כי נעצר כח להתנדב
"כי השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו" - ולכך הוא אומר ומי אני אשר אבנה לו בית ומה שאני בונה לו לא כלום כי אם להקטיר בו לפניופסוק ו (כל הפסוק)
"ובארגון" - זה ארגמן
"וכרמיל" - זו תולעת שני תדע שהרי לא נזכר כאן תולעת שני
"ויודע לפתח פתוחים" - דוגמת פתוחי חותם שיודע לחתום ולצייר באבנים (בל"א גראבע"ר)פסוק ט (כל הפסוק)
"נתתי חטים מכות" - (בל"א פאל"ל אוי"ף) ויש אומרים מכות כתותין להוציא חטים מן השבולת
"ויין בתים" - לשון בת מדה בלח כור ביבשפסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
"בן אשה" - אלמנה היתה
"מן בנות דן" - משבט דן
"ואביו איש צורי" - יהודי היה יושב בצור דוגמא עובד אדום הגתי (שמואל ב' ו) שהיה יושב בגת ולוי היה ובמלכים (א ז) כתיב ובן אשה אלמנה ממטה נפתלי ואביו איש צורי אלא אמו מדן ואביו מנפתלי ומה צריך לייחס מאיזה שבט היה אביו ואמו זהו שכתוב (בראשית ל') דנני אלהים וגם נפתולי אלהים וגו' (שם) אמרה רחל מעתה עקמתי פתולים עקמומיות עשיתי עד שאני יכולה לדמות עצמי ללאה אחותי אם לאה תתפאר בבצלאל בנה שיעשה המשכן יצטרך להשתתף במלאכתו אחד מבני דן שנאמר ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן ואם שלמה בן אחותי יבנה ב"ה צריך להשתתף עמו מבני דן ונפתלי
"ואביו איש צרי" - ללמדך אע"פ שאמו אלמנה צריך אדם לתפוש אומנות אביו ולהחיות אמו (כך שמעתי מפי רבינו שלמה בר לוי ממנטויל"א בן אחותו של רבינו משה הדרשן)פסוק טו (כל הפסוק)
"רפסדות" - (ובמלכים א' ה') דוברות (בל"א פלאצע"ן)
"על ים יפו" - פי' על חוף הים כמו וירד יפו דיונהפסוק טז (כל הפסוק)
"ויספר שלמה כל האנשים הגירים" - מלא בב' יודי"ן ומתחילה כשספרם דוד נקראו שם גרים ביו"ד אחת אבל שלמה ספרם בשעת מעשה כשבנה ולכך כתיב מלא ודוגמא והעליתם את עצמותי מזה חסר אתכם בפ' ויחי בשעת מעשה כשלקחן (בפ' בשלח) כתיב אתכם
"ויספר וגו' אחרי הספר" - למעלה דכתיב (לעיל כ"ב) ויאמר דוד לכנוס את הגריםפסוק יז (כל הפסוק)
"ויעש מהם שבעים אלף וגו'" - מה שחזר ומזכירן ומזכיר המספר בשביל שהפסיק הענין לכך הוצרך לומר אף עתה ולא יפסוק עד שיכלה כל הבנין ואומר מיד ויחל שלמה לבנות וגו' ואפילו בפסוק א' מנהגו שיפסיק הענין ומתחיל לדברי הראשון כמו זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וגו' (במדבר טו) ולמחרתו כתיב (שם) ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך וגו' וחוזר ואמר וקחו איש מחתתו וגו' אלא לפי שהפסיק בכמה פסוקים הוצרך שנית להכתב וכ"ש כאן
<< · רש"י על דברי הימים ב · ב · >>