רש"י על דברי הימים ב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


<< · רש"י על דברי הימים ב · ב · >>

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"להקדיש לו" - לצורך מה

"להקטיר לפניו קטורת" - שהוא דרך כבוד וגם מכפיל כי אם להקטיר לפניו

"לעולם זאת על ישראל" - לכך אני מבקשך לשלוח אלי בנין טוב וחזק לפי שלעולם זקוק על ישראל להקריב קרבנם בבית זו אשר אני בונה

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והבית אשר אני בונה גדול" - לפיכך צריך אני שתשלח לי מבניינך וא"ת תקטין את הבית כדי שלא תצטרך לאחרים איני יכול כי גדול אלהינו מכל האלהים ולכך איני יכול להקטינו ולהמעיטו

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומי יעצר כח לבנות לו בית" - לפי שאמר והבית אשר אני בונה גדול שמא יהא משמע לך גדול כל סיפוקו ואין זה כי מי יעצור כח מי יכול לדחוק ולעצור כח עצמו כל כך לבנות לו בית הראוי לו ודוגמא למעלה (דברי הימים א כט) כי נעצר כח להתנדב

"כי השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו" - ולכך הוא אומר ומי אני אשר אבנה לו בית ומה שאני בונה לו לא כלום כי אם להקטיר בו לפניו

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובארגון" - זה ארגמן

"וכרמיל" - זו תולעת שני תדע שהרי לא נזכר כאן תולעת שני

"ויודע לפתח פתוחים" - דוגמת פתוחי חותם שיודע לחתום ולצייר באבנים (בל"א גראבע"ר)

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נתתי חטים מכות" - (בל"א פאל"ל אוי"ף) ויש אומרים מכות כתותין להוציא חטים מן השבולת

"ויין בתים" - לשון בת מדה בלח כור ביבש

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יודע בינה לחורם אבי" - אומן חכם של אבי היה גם שלי הוא

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בן אשה" - אלמנה היתה

"מן בנות דן" - משבט דן

"ואביו איש צורי" - יהודי היה יושב בצור דוגמא עובד אדום הגתי (שמואל ב' ו) שהיה יושב בגת ולוי היה ובמלכים (א ז) כתיב ובן אשה אלמנה ממטה נפתלי ואביו איש צורי אלא אמו מדן ואביו מנפתלי ומה צריך לייחס מאיזה שבט היה אביו ואמו זהו שכתוב (בראשית ל') דנני אלהים וגם נפתולי אלהים וגו' (שם) אמרה רחל מעתה עקמתי פתולים עקמומיות עשיתי עד שאני יכולה לדמות עצמי ללאה אחותי אם לאה תתפאר בבצלאל בנה שיעשה המשכן יצטרך להשתתף במלאכתו אחד מבני דן שנאמר ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן ואם שלמה בן אחותי יבנה ב"ה צריך להשתתף עמו מבני דן ונפתלי

"ואביו איש צרי" - ללמדך אע"פ שאמו אלמנה צריך אדם לתפוש אומנות אביו ולהחיות אמו (כך שמעתי מפי רבינו שלמה בר לוי ממנטויל"א בן אחותו של רבינו משה הדרשן)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רפסדות" - (ובמלכים א' ה') דוברות (בל"א פלאצע"ן)

"על ים יפו" - פי' על חוף הים כמו וירד יפו דיונה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויספר שלמה כל האנשים הגירים" - מלא בב' יודי"ן ומתחילה כשספרם דוד נקראו שם גרים ביו"ד אחת אבל שלמה ספרם בשעת מעשה כשבנה ולכך כתיב מלא ודוגמא והעליתם את עצמותי מזה חסר אתכם בפ' ויחי בשעת מעשה כשלקחן (בפ' בשלח) כתיב אתכם

"ויספר וגו' אחרי הספר" - למעלה דכתיב (לעיל כ"ב) ויאמר דוד לכנוס את הגרים

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויעש מהם שבעים אלף וגו'" - מה שחזר ומזכירן ומזכיר המספר בשביל שהפסיק הענין לכך הוצרך לומר אף עתה ולא יפסוק עד שיכלה כל הבנין ואומר מיד ויחל שלמה לבנות וגו' ואפילו בפסוק א' מנהגו שיפסיק הענין ומתחיל לדברי הראשון כמו זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וגו' (במדבר טו) ולמחרתו כתיב (שם) ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך וגו' וחוזר ואמר וקחו איש מחתתו וגו' אלא לפי שהפסיק בכמה פסוקים הוצרך שנית להכתב וכ"ש כאן