רש"י על דברים ו ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על דבריםפרק ו' • פסוק ז' | >>
ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יג • יד • טז • יח • יט • כ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


דברים ו', ז':

וְשִׁנַּנְתָּ֣ם לְבָנֶ֔יךָ וְדִבַּרְתָּ֖ בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֙ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשׇׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃


"ושננתם" - (שם) לשון חדוד הוא שיהיו מחודדים בפיך שאם ישאלך אדם דבר לא תהא צריך לגמגם בו אלא אמור לו מיד

"לבניך" - אלו התלמידים מצינו בכל מקום שהתלמידי' קרוים בנים שנא' (דברים יד) בנים אתם לה' אלהיכם ואומר (מלכים ב ב) בני הנביאים אשר בבית אל וכן בחזקיהו שלמד תורה לכל ישראל וקראם בנים שנ' (ד"ה ב כט) בני עתה אל תשלו וכשם שהתלמידים קרוים בנים שנאמר בנים אתם לה' אלהיכם כך הרב קרוי אב שנאמר (מלכים ב כ) אבי אבי רכב ישראל וגו'

"ודברת בם" - (ספרי) שלא יהא עיקר דבורך אלא בם עשם עיקר ואל תעשם טפל

"ובשכבך" - (שם) יכול אפילו שכב בחצי היום ת"ל ובקומך יכול אפילו עמד בחצי הלילה ת"ל בשבתך בביתך ובלכתך בדרך דרך ארץ דברה תורה זמן שכיבה וזמן קימה