רש"י על בראשית רבה/פב/טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רש"י על בראשית רבה • פרשה פב |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יג • טו • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

האש וכלאים דבהמה לא נבראו:

המיונוס. מן חיה:

המיסו. הוא כמו אחינו המסו את לבבנו פלגון לבנא לשון חלוקה חציו סוס וחציו חמור:

הרכיב סוס על גבי חמור ויצא מהן פרד:

סימן זה יהיה מסור בידך כל שאזניו דקות. קטנות אמו סוסיא:

אין בעיתו מוליין. מולאות תהוון זבנין מן דאודניהון דקיקין וכו':

מה עשה ענה הביא חמורה וזווג לה סוס ויצא ממנה פרדה. והיינו דכתיב אשר מצא את הימים היינו פרדות:

הביא חכינא וזווגה לחרדון. זה הצב ויצא חברבר:

מעולם לא אמר אדם וכו' ובלבד שהיא פרדה לבנה:

האש. מניין שלא נברא בששת ימי בראשית:

ל"ו שעות. משעה שעלה במחשבה להוציא ליצירה לאדם הראשון דתניא בפסיקתא שעה ראשונה עלה במחשבה שנייה נתייעץ עם מלאכי השרת: