רש"י על בראשית רבה/פב/ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה פב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יג • טו • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

בניך מקריבין בשעת איסור במה. זה אליהו וכן כתב להלן רק הבמות לא סרו ויקח אליהו שתים עשרה אבנים למספר שבטי בני יעקב אשר היה דבר ה' אליו לאמר ישראל יהיה שמך מה צורך להזכיר כאן ישראל יהיה שמך אלא שמשעה שנאמר לו הפסוק הזה ישראל נאמר לו גוי וקהל גוים יהיה ממך לומר עתידין בניך להקריב באיסור במות כגוים:

ויקראו לו שם דן בשם דן אביהם אשר יולד לישראל מה צורך להזכיר ישראל כאן אלא שמשעה שנאמר לו השם הזה וכו' לומר שיהיו עובדי ע"ז ובדן הקימו פסל מיכה:

יזבחו זבחי צדק. אני עושה עמהם צדקה ומקבל קרבנות אפי' בשעת איסור הבמות:

לחייב. על כל שבט ושבט כדברי ר"ש וכו' בהוריות בגמ' בבלית: