רש"י על בראשית רבה/מא/ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה מא | >>
א • ב • ג • ו • ז • ח • ט • י • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

כל מי שלהוט אחר בולמוס של עריות. רעב כאדם שאוכל ואינו שבע בלשון יון קורין לאדם שיש לו אותו חולי בולמס"א:

סוף שמאכילין אותו מבשרו. סוף שנכשל בקרובתו שאסרה לו תורה:

כגן ה' לאילנות. שהיתה נטועה מכל אילנות מובחרין כאותן שבגן עדן. ע"כ:

ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן. כאיניש דבחר פורנא דאימיה. כאדם שבוחר כתובת אמו:

ס"א. שבוחר כתובת אמו כלומר לוט היה להוט אחר הזנות כמו שבאה לו בירושה כזה שהוא רודף אחר ירושתו מכתובת אמו. ע"כ:

פרן זה מוהר כאילו היה בא לו בירושה:

אין לך בכרכים הללו רע כאנשי סדום. תדע שכשאדם רע קורין אותו סדומי ואין לך קשה כאמורי תדע שכשאדם קשה קורין אותו אמורי:

ס"א. וזה גנותו של לוט שלא נתישב אלא אצל הרשעים שבכולן ור' יוסי חולק ואמר דלא בא הכתוב אלא לספר בשבחו של לוט וללמדך גנותן של חמשה כרכים הללו דאין לך בכרכים הללו יפה מסדום שחזר לוט על כל ערי הככר ולא מצא מקום נאה כסדום אנשים טובים במדתם ואלו הן החשובין שבהם החשובים והטובים שבהם ובא וראה מה נאמר בהם ואנשי סדום רעים וחטאים ומפרש והולך רעים אלו לאלו. ע"כ. ואלו היו החשובים שבהם הגרועים שבהם עאכ"ו דכתיב ואנשי סדום רעים וחטאים לה':