רש"י על בראשית רבה/כז/ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה כז | >>
א • ב • ג • ד • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

רבה רבה לגזרה שוה. נאמר כאן וירא ה' כי רבה רעת האדם ונאמר להלן זעקת סדום ועמורה כי רבה מלמד ששניהם נדונו באש ובמים:

רק רע כל היום מזריחתה של שמש ועד שקיעתה לא נמצא בהן תוחלת לא היו מקוים שום טובה אלא כל שעה רק רע:

הדא הוא דכתיב לאור יקום רוצח. כיון שאור בא מיד היו מתחילין בעברה ומקשינן והכתיב חתר בחשך בתים ואת אמרת ביום ומתרץ למה שיומם חתמו למו:

מה היה עושה היה מביא אפופלסמון ושף באבן ובא בלילה ומריח וחותרה כך דרש רבי חנינא בצפורי איתעביד בה תלת מאה חתרות וכו'. מה שהיו נוהגין אנשי דור המבול שמעו הגנבים ולמדו דעת לחתור הבתים והלכו ועשו כמו כן ובאותו הלילה נחתרו כמה בתים שם: