בראשית רבה כז ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · כז · ג · >>

הוסף ביאור

ג. [עריכה]

וירא ה' כי רבה וגו' רבי חנינא אמר: רבה והולכת.

רבי ברכיה בשם רבי יוחנן אמר: שמענו בדור המבול שנדונו במים, והסדומים שנדונו באש. ומנין ליתן את האמור כאן להלן ואת האמור להלן כאן? ת"ל: רבה, רבה לגזרה שוה. וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, משהיתה חמה זורחת ועד שהיתה שוקעת לא היתה בהם תוחלת, הדא הוא דכתיב (איוב כד): לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון, ובלילה יהי כגנב. והא כתיב (שם): חתר בחשך בתים, למה? שיומם חתמו למו. מה היו עושים? היו מביאים אפופולסימון ושף באבן ובאים בלילה ומריחים וחותרים. כך דרש ר' חנינא בצפורן, איתעביד ההוא ליליא תלת מאה חותרין הוה להון אפופולסימון, מה הוה ציפוראי עבדין בתמיה?!