רש"י על בראשית רבה/כג/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה כג | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

ס"א. כי עד שבעה דורות יוקם קין. צא וחשוב מקין ועד למך לא היו אלא ששה דורות תולדותיו של למך ישלימו לשבעה דורות ועל כן סרבו נשי למך לשמוע אליו פן יולדו בניהם למארה ע"כ:

אתמהא. קין שהרג במזיד נתלה לו שבעה דורות אני שלא הרגתי אלא בשוגג בדין שיתלה לי שבעים ושבעה:

אם כן מהיכן הקב"ה גובה את חובו. כלומר חובו מדור המבול:

כי שת לי אלהים זרע אחר כו' נסתכלה באותו זרע שהוא קם ממקום אחר. מרות וזה מלך המשיח:

פכרה רוח את אחת מהן. שברה הרוח את אחת מהן:

ס"א. ערו ערו מתרגמינן פכרא ובלשון תלמוד פכרן לניבה. עד כאן:

מכאן ואילך קנטורין. כמה דתימא התחיל מקנטרן בדברים:

ס"א. כי איש הרגתי לפצעי. במזיד כקין שהרג להבל במזיד שאפצע:

וילד לחבורתי. וכי ילד הרגתי במזיד כקין כהרוג קין להבל שיבואו עלי חבורות בשבילו אם הרגתי אני איש וילד בשוגג הרגתים והוא שרבי יעקב מקשה אם איש למה ילד וכו' למה קורא אותו איש וילד ובמדרש רבי תנחומא מפרש שהרג למך לקין ולנער שהיה מוליך אותו. קין באבן שהשליך עליו ונערו בספוק כפיו על שהרג לקין:

קל וחומר של חשך. שאין בו ממש אם כן שימתין הקב"ה שבעה ושבעים דורות כמו כן יאמרו האחרים ומהיכן יגבה הקב"ה שטר חובו: