רש"י על בראשית רבה/י/ה
<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה י | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט •
משוכללין. היו שמים כבר מיום ראשון ומותחין והולכין עד סמוך לחשיכה בערב שבת מיד ויכל אלהים ביום וגו' גער בהן והעמידן:
ס"א מכוללין היו המעשים קודם יום הששי ובא לחלוק על דברי רבי יהושע בן לוי ע"כ:
ימי צבאי. יסורין שבאין עלי לצבא ד"א הלא צבא לשון צביון כל צביוני של אדם אינו אלא על הארץ אבנה לי בית ואטע לי כרם אשא אשה ואוליד בנים ומה יתרון לו לסוף מניח הכל כימי שכיר ימיו שעוזב מלאכתו לערב ולא דיו שמדקדקין אחריו לעולם הזה אלא עוד כימי שכיר ימיו מה שכיר הזה כל מה שהוא עושה מלאכה ביום לערב הוא מחשב עם בעל הבית כך כשאדם נפטר מן העולם בא ליתן דין וחשבון מכל מה שפעל:
ס"א צבא לתלמידים לא שמענו:
שלשה צבאים הם. שהם לשון צביון ותאוה צבא לתלמידים שנאמר כל ימי צבאי איחל (איוב י"ד י"ד) לעיל מינה מיירי בתלמידי חכמים אם יזקין בארץ שרשו וגו' מריח מים יפריח ודרשינן ליה אם רואה אדם שתורתו פוסקת מזרעו ישא בת תלמידי חכמים וכו' ועל זה אמר איוב אם ימות גבר בלי תורה היחיה לפיכך היה כל צביוני ותוחלתי לתורה ולתלמידים:
אם זכה צבא לו. צבאות השמים והארץ נעשו בשבילו ואם לאו צבא עליו הצבאות ילחמו עמו וימיתוהו ולא עוד אלא וכימי שכיר ימיו כלומר ומה יתרון לו אפילו אם ינצל מכל אלו שלא ישכנו נחש וארי כל עיקר שלא ינצל מיום המיתה:
האדם מתאוה לחיים. אע"פ שכל ימיו בעמל ויסורין שנאמר הלא צבא לאנוש עלי ארץ (איוב ז') כל צביונו של אדם להיות חי על הארץ ומה יתרון לו בחיים וכימי שכיר ימיו בעמל ויגיעה ויסורין כפועל הזה. ונחמן בריה דרבי שמואל דריש ליה הכי צבא ממש ודריש הלא צבא לאנוש למ"ד של אנוש משמשת על אנוש ומשמשת מאנוש צבא לו וכו' ע"כ וכל צבאם מקיש צבאם להם מה שמים וארץ ליתרונו של עולם אף כל צבאם ליתרונו של עולם הרבה דברים אתה רואה וסבור מה יתרון ותועלת יש בם אף הוא בכלל יתרונו של עולם: