רש"י על בראשית רבה/י/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה י | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

הרבה להם בדיצה. צוה להם לעשות שליחותו מהרה:

מעט להם הדרך. שנתן להם דרך קצרה שיעשו שליחותו בנחת שלא ייגעו יותר מדאי:

כעס עליה ומיעט לה בדיצה. שלא ילכו מהרה:

והרבה להם הדיוכים. ס"א הדוכים דרך בלשון יון ע"כ. נתן להם דרך רחוקה כדי ליגעם יותר כך קודם שחטא אדם היה הילוכן של מזלות ודרכן קצרה משחטא נתן להם דרך ארוכה וצוה להם שילכו במהירות לכך יש מזל שגומר וכו' לכך נאמר ויכולו שניתן להם חסר וכליה שהכל לקה במעשה אדם הראשון:

בנות שוח שביעית שלהן נוהג אפילו שנה שנייה. שלאחר שמיטה והיא בתשיעית לפי שהן עושות לשלש שנים דאי חנטו בשביעית לא יהיו מבושלים עד סוף שנה תשיעית ואזלינן בתר חנטה בשביעית ואסורין ואותו יום שבראן עשו כל מיני פירות בני יומן להודיעך כיון שחטא אדם הראשון לקה הכל ובאת מכה וכליה לעולם:

בנות שוח. תאני חיוורתא ובמקום אחר קורא אותן בנות שבע מפני שהביאו שבעה ימי אבילות לעולם למאן דאמר פרי שאכל אדם הראשון תאנה היתה. ס"א הוא פרי שקורין קברא פיא ע"כ:

ויכלו. נתכללו ונתייפו הוא שיכלול: