רש"י על בראשית רבה/ב/א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רש"י על בראשית רבה • פרשה ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

רבי ברכיה גם במעלליו יתנכר נער. אם זך ואם ישר פעלו. עד שהוא נער יכולין להכיר בו מתוך מעלליו אם יהיה זך וישר פעלו להבא:

פגה. כמו שהארץ שהיתה פגה כלומר קטנה שעדיין היא בחידושה (כמ"ש חז"ל) ראויה היתה בת שבע לדוד אלא שאכלה פגה:

אפיקת כוביא. הוציאה קוצים כלומר דסמיך לבראשית ברא כתיב והארץ היתה תהו ובוהו והכי גרסינן עד שהיא פגה אפיקת בוביא קוצין כדמתרגמינן וקוץ ודרדר וכובין ואטדין:

הוא שהנביא עתיד להנבאות עליה בסוף ראיתי את הארץ והנה תוהו. כלומר ראיתי את ארץ ישראל והנה בא עליו נ"נ לשומה לתוהו ובוהו שמאותה שעה שראית את הארץ מיד היתה תוהו דסמיך לבראשית ברא כתיב והארץ היתה תוהו וגו':