רש"י על במדבר ה יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על במדברפרק ה' • פסוק י"ג | >>
ב • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טו • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כד • כה • כו • כז • כח • ל • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


במדבר ה', י"ג:

וְשָׁכַ֨ב אִ֣ישׁ אֹתָהּ֮ שִׁכְבַת־זֶ֒רַע֒ וְנֶעְלַם֙ מֵעֵינֵ֣י אִישָׁ֔הּ וְנִסְתְּרָ֖ה וְהִ֣יא נִטְמָ֑אָה וְעֵד֙ אֵ֣ין בָּ֔הּ וְהִ֖וא לֹ֥א נִתְפָּֽשָׂה׃


"ושכב איש אתה" - (סוטה כח) איש פרט לקטן ומי שאינו איש

"אתה שכבת זרע" - (יבמות צה) שכיבתה פוסלת אותה ואין שכיבת אחותה פוסלת אותה כמעשה בשתי אחיות שהיו דומות זו לזו

"ונעלם מעיני אישה" - (סוטה כז) פרט לסומא הא אם היה רואה ומעמעם (ס"א ומעלים) אין המים בודקין אותה

"ונסתרה" - שיעור שתראה לטומאת ביאה

"ועד אין בה" - הא אם יש בה אפי' עד אחד שאמר נטמאת לא היתה שותה

"ועד אין בה" - בטומאה אבל יש עדים לסתירה

"נתפשה" - נאנסה כמו (דברים כב) ותפשה ושכב עמה