לדלג לתוכן

רש"י על במדבר ה טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על במדברפרק ה' • פסוק ט"ו |
ב • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טו • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כד • כה • כו • כז • כח • ל • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


במדבר ה', ט"ו:

וְהֵבִ֨יא הָאִ֣ישׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ֮ אֶל־הַכֹּהֵן֒ וְהֵבִ֤יא אֶת־קׇרְבָּנָהּ֙ עָלֶ֔יהָ עֲשִׂירִ֥ת הָאֵיפָ֖ה קֶ֣מַח שְׂעֹרִ֑ים לֹֽא־יִצֹ֨ק עָלָ֜יו שֶׁ֗מֶן וְלֹֽא־יִתֵּ֤ן עָלָיו֙ לְבֹנָ֔ה כִּֽי־מִנְחַ֤ת קְנָאֹת֙ ה֔וּא מִנְחַ֥ת זִכָּר֖וֹן מַזְכֶּ֥רֶת עָוֺֽן׃


"קמח" - שלא יהא מסולת

"שעורים" - ולא חטים (סוטה יב) היא עשתה מעשה בהמה וקרבנה מאכל בהמה

"לא יצק עליו שמן" - שלא יהא קרבנה מהודר שהשמן קרוי אור והיא עשתה בחושך

"ולא יתן עליו לבנה" - שהאמהות נקראות לבונה שנאמר (שיר השירים ד) אל גבעת הלבונה (סוטה ה) והיא פירשה מדרכיהן

"כי מנחת קנאת הוא" - הקמח הזה קמח לשון זכר

"מנחת קנאת" - מעוררת עליה שתי קנאות קנאת המקום וקנאת הבעל