רש"י על במדבר ד ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רש"י על במדברפרק ד' • פסוק ט' | >>
ב • ד • ה • ז • ט • י • יב • יג • יד • טו • טז • יח • כ • כב • כה • כו • כז • לב • מז • מט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


במדבר ד', ט':

וְלָקְח֣וּ ׀ בֶּ֣גֶד תְּכֵ֗לֶת וְכִסּ֞וּ אֶת־מְנֹרַ֤ת הַמָּאוֹר֙ וְאֶת־נֵ֣רֹתֶ֔יהָ וְאֶת־מַלְקָחֶ֖יהָ וְאֶת־מַחְתֹּתֶ֑יהָ וְאֵת֙ כׇּל־כְּלֵ֣י שַׁמְנָ֔הּ אֲשֶׁ֥ר יְשָׁרְתוּ־לָ֖הּ בָּהֶֽם׃


"מלקחיה" - כמין צבת שמושך בה את הפתילה לכל צד שירצה

"מחתתיה" - כמין כף קטנה ושוליה פשוטין ולא סגלגלים ואין לה מחיצה לפני' אלא מצדיה וחותה בה את דשן הנרות כשמטיבן

"נרתיה" - לוצי"ש בלע"ז שנותנים בהן השמן והפתילות