רש"י על איוב יב יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על איובפרק י"ב • פסוק י"ז | >>
ב • ג • ד • ה • ו • יא • יב • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כג • כד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איוב י"ב, י"ז:

מוֹלִ֣יךְ יוֹעֲצִ֣ים שׁוֹלָ֑ל
  וְֽשֹׁפְטִ֥ים יְהוֹלֵֽל׃


"שולל" - שם דבר הוא שטות מוליכם בשטות כשהוא רוצה לערבב ולבלע חכמתם כמו וסר מרע משתולל (ישעיהו נט) אשתוללו אבירי לב (תהלים עו) ותי"ו אשר במשתולל ואשתוללו כן דרך לשון עברית בתיבה שיסודה שי"ן או סמ"ך והוא בא לדבר בלשון נעשה ונפעל או מתפעל נותן תי"ו אחר אות ראשונה של יסוד כמו וישתכחו בעיר (קוהלת ח) וישתמר חוקות עמרי (מיכה ו) מסתולל בעמי (שמות ט) ויסתבל החגב (קוהלת יב)

"יהולל" - ישוטה לשון הוללות וסכלות