רפואה וחיים/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק ד' לחולי רע בר מינן[עריכה]

א[עריכה]

יבררו עשרים ת"ח שלא יהיו שוים בשנים ויעמדו מעומד בק"ק עשרה פניהם למזרח ועשרה פניהם למערב וצריך ליזהר מאד בזה. הראשון הגדול מכולם פניו למזרח מצד ימין והב' לו הקטן יותר בשנים כנגדו פניו למערב והג' היותר קטן בשנים פניו למזרח והרביעי פניו למערב וכן על זה הדרך עפ"י השנים ויבא הקטן שבכולם פניו למערב והגדול שבכולם פניו למזרח ואחד ת"ח מסדר באמצע ותחילה יאמר סדר תפילה זו שאני מעתיק למטה הגדול שבכולם שפניו למזרח וכולם יכוונו למה שמוציא הגדול מפיו זולת סדר הפסוקים יאמרו גם הם בלחש והגדול בקול רם ואח"ך הג' שפניו למזרח וכן ע"ז הדרך כולם והיצה הרוחה בעהי"ת וזה סדר התפלה וכל זה יעשו בארבע פינות העירה יע"א:

מרנא דהצלא גניז לי ובני ואנשי ביתי וכל עמך בית ישראל בין תרין דרועין יחתים בעת הליכתי והליכת אנשי ביתי והליכת עמך בית ישר':

מרנא דרפואה בהדורה דעתיק יומין חתים לי ואנשין ביתי ועמך בית ישר' נגדך באספקלרייא המאירה דנהיר נגדך וצולמא דידי ואנשי ביתי ושל עמך בית ישראל תשים תחת אספקלרייא המאירה:

מרנא דשזבא נטיר לי ולאנשי ביתי ולעמך ישראל דנהירו דנהיר יומיא וליליא ומועדא ושבתא עידן ועידנין השלים לי ולאנשי ביתי ולכל עמך בית ישראל בלבך קשיר לי ולאנשי ביתי ולעמך בית ישראל על לוח לבך אחוז לי ולאנשי ביתי ולעמך בית ישראל בשתי ידיך ארים ימינך על ראשי ועל ראש אנשי ביתי ועל ראשי עמך בית ישראל וברך לנו בנועם ה' ובכתר כבודך:

מרנא דטהרה ע"ק המקדש והמטהר מרומי דהוי"ה וסהדין קדמך אילי מרומי דהוי"ה גניזין סביבות ע"ק שיהיו נטורי עלי ועל אנשי ביתי ועל עמך בית ישראל ברעוא דילך:

פסוקים[עריכה]

וידבר ה' אל משה וכו' פינחס בן אלעזר עד בריתי שלום ואח"ך וארוחתו ארוחת תמיד וכו'. ואח"כ פסוק ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתיך ואת עולתיך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את קרבן הה' איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת ועגיל וכומז לכפר על נפשותינו לפני ה' כ"ז יהיה בשעת מנחה באופן שעשרים פעמים יאמרו תפלה זאת. זהו סדור מהרב המקובל (כמוהר"ד) [כמוהר"ר] דוד סירירו בעל ספר סוכת דוד לחולי הק'ולירא ומצאתי בזוה"ק ס' לך לך דק"א ע"ב דוגמא לזה:

עוד תמצא בקו' ימצא חיים סי' ז"ן לימודים ותחינות לזמן הדבר ב"מ עי"ש גם יאמרו הבקשה שנדפס בתפלת החדש אלק'י עוז תהלותי רפאני וארפא בקול נעים:

ב[עריכה]

כתוב על שם מוהרח"ו ז"ל שלחולי הרוח הנקרא קולירה יקח מים היוצאים בלאנביק מסידרא"ס דהיינו שקליפת הסידראס יוציא אותו בלאנביק איסטילאדו כמו ראקי [עארק] ומאלו המים יקח שיעור חצי כוס של שיעור קידוש שהוא י"ד דר' מו"מ ויתן בתוכו מעט אמאסטיכה ויתנהו ע"ג האש שירתיח המים הללו עם האמאסטיכה ויתנהו לחולה כשירגיש והוא בדוק ומנוסה. וכתוב בספר אוצר החיים דסגולה זאת בקליפי אתרוג שיוציא איסטילאדו:

ג[עריכה]

ראיתי בספר הנ"מ זבחי שלמים בסו' הס' ד"פ וז"ל עוד ראיתי ונתון אל לבי להודיע מה שאמר לי זקן אחד שוחט מומחה אשר הוא בליוורנו יע"א וש"ז החכם הותיק כמהר"ר יצחק הכהן הי"ו שקודם ביאת חולי הקוליר"א לעיר הנז' פ"א לתפ"ץ היה רואה בקיבת הבהמות בועה א' לפנים סרוחה לאין קץ ולא היה חושש לה לפי שלא היתה במקום האסור וכשהיה החולי הנז' מתו כמה נפשות ולא הרגיש בזה כלל ואחר עבור זמן הייתה הקו"לירא הנז' במקומות הסמוכות לעיר הנז' ובאותו זמן התחיל להתראות הבועה הנז' פעם נראית בין טלפי רגל הבהמה במקום הרך ופעם נראית בקיבה כמו שהיה רואה מקודם וחשב בדעתו שמא החולי הזה נמשך מאכילת הבשר אשר בו החולי הזה וקבל ע"ע להטריף כל הבהמות הנמצא בהם אותה בועה והיה בודק כל הבהמה באותו זמן מכף רגל ועד ראש ומן השמים בבואו החולי הנז' לעיר לא מת אפי' קטן מישראל ואי ידע בודאי כי זה הוא החולי ומיד הלך והודיע את הרופאים וגזרו אומר גם לבדוק כל הבהמות ונסתלק החולי מהם ולא חזר עוד אשע"כ הריני מודיע את כל שוחט להיות דבר זה בדעתו שבזמן שישמע איזה חולי ב"מ בעולם לבדוק כל אברי הבהמה ולמצוה רבה יחשב לו שבלא"ה כבר כתבו חכמי הרופאים שכל החולאים נמשכים לאדם ע"י אכילת הבשר וכל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא ולזכות גדול יהיה לו וה"א יזכנו לעשות מצותיו ותורתו ולעבדו בלבב שלם עכ"ל:

ד[עריכה]

פירסמו הרופאים מביינא שנת תרכ"ז וז"ל:

און רימידייו פור קי נו פודיסטי לה קולירה סובﬞרי לה פירסונה:

און גﬞיניראל בﬞייזﬞו אין לה ארמאדה די אוסטאריאה פובﬞליקו סימאנה פאסאדה קואנדו איסטובﬞו אין לה ארמאדה איסטובﬞו לה קולירה איספאנדידה אין טודה לה איבﬞרופה אי אין מי לוגאר קי איסטאבה מיס סולדאדוס איסטאבﬞה לה קולירה קון סאנייא גראנדי אונה קאזאלינה מי אינביזו קי ליס די אקומיר לה מאנייאנה אין אייונאס אילה נוגﬞי אנטיס די דורמיר דוס אזﬞיקוס קרודוס אי אה קריאטוראס און קוארטו די אזﬞו מאנייאנה אי לה נוגﬞי אי פﬞין היום פאסו 4 קוליראס פﬞורטונוזאס קון סו סולדאריאה אי סיימפרי ריגלי לה קומידה קון אזﬞוס קרודוס טאנטו לה סולדאריאה קון סו פﬞאמיאה אי נו סולו קינו סילי מורייו ני און סולדאדו די קולירה אפילו ני אין חאזינורה נו סי לי חאזינו דינגונו די אייוס ע"כ:

[תרגום: תרופה כדי להנצל מהחולירע: גנרל זקן של צבא אוסטרייא פרסם בשבוע שעבר שכששירת בצבא החולירע שרר בכל אירופה באיזור בו חנו חיילי החולירע עשה שמות כפריה אחת למדה אותי שאתן לחיילי בבוקר מיד שתי שיני שום חי ובלילה לפני השינה ולילדים רבע שן של שום בוקר וערב עד היום עברתי ארבע גלי חולירע קשים ותמיד הקצבתי להם אוכל עם שומים חיים מהחיילים ומשפחותיהם לא רק שלא מת איש מחולירע אלא אף אחד לא חלה מכל מחלה אחרת]

ה[עריכה]

עוד אחרת מעט פלפלין כתושים ישים בכפו ויאכל וכוס של שכר ישתה אחריו וירגיל לאכול קונפיטי מאטאלאובה

ו[עריכה]

ואם אחזו החולי ב"מ ישתה מים מסידרה [פומלו] עם אלמאסטיגה בואידה חמין[שרף חם] אחרי זה מאנסתיאה [בבונג] מבושלת חמין בהלוך אחד עד שיבריא ואחר שישה ימין דנתרפא ישתה עד חודש ימין מין מאטאלבואה בואידה טיוויא או שיצטנן ואילו מים קרים סכנה ב"מ.

ז[עריכה]

יש שעושין לחלי זה כשאחזו לשתות שומים שחוקים עם חומץ וגם סכים כל גופו בזה ויש שנותנין עלוקות ויש ששותין אנאסון יאגי דקורין מנטה ולהריח בזה

ח

בזמן שבא חולי זה רגילים בבשר ויין ולמעט בפרות רטובים והתרמוסים טובים לאכל וגם השומים ועין בבבא קמא דף פב ע"א שהורגת כנה שבבני מעיו והנראה דהם מבשלים אבל הרופאים בזמן הזה אומדים דהחיים טובים ומועיל גם הריח כשהם חיים ולא יאכל באותם הימים כי אם בשר ואורז ופרות אגוזים וצמוקים ולא יאכל הרבה ויהיה האיסטומכה קלה ומה טוב אם לא יאכל בלילה

ט

זהירים לשתות אחר התפלה קודם שום טעימה כוס יין עם מואיס מאשקאדה [אגוז מוסקט] ויש שותים עם שכר יזהר שלא לשתות מים קרים כי אם בהשים ברזל חם על המים או עם מעט שכר בתוכן גם בכל בוקר אחר התפלה קדם שום טעימה נזהרין לשתות שלש טפות משמן נאני [נענע] עם סוקאר.

י

כשאחזו החולי יתן על רגליו לאדריאוס [לבנים] הנשרפים לכבותם חמץ וגם אפר חמין עם חומץ תוך חתיכת פאנילה וישים על לבו גם ימשחו כל גופו בכח גדול מממי צלוחית המזומן אצלו מקדם מאלו הדברים: שכר חזק חצי אוקה [1250 גרם] חמץ חזק ליטרה אחת קייאפירי שלש דךהם קירמיזי ביבר חמשה דרהם חארדיג'י קיטרני חמישים דרהם חרדל כתוש ארבע דרהם הכל מעורבת יחד בתוך צלוחית אחת ומזה יקחו וימשחו כל גופו של החולה באומץ וחוזק וגם יתנו על לבו בישיגאטורייו של חרדל עם קלפי אתרוג או לימון או נאראנג'ה. וכפי הנראה זה החולי כפטיש יפוצץ סלע ונחלק לכמה גונים כי בעירנו אזמיר יע"א שהיה חולי זה בראשונה שנת התקצ"ב בתקף עשו מיני רפואות שלא הועיל שהיה זה החלי בשנת התר"ח וגם שנת תרי"ד שלא היה כל כך בתקף ובשנת התרכ"ה היה בתקף גדול והמציאו תרופות אחרות מה שלא עשו בשנים שעברו וגם אופן החלי לא היו שוין בשנים הללו ולא כל החולים השואה אחת באחיזת החלי ומהותו בגון אחד כי היה מהם שאחזו בלמוס שנתעלף והיה מי שבא לו כאב הלב והיה מי שהתחיל בחלי מעים והיה מי שבא לו כאב ורפיון באבריו או נעשה שחור וכאב במעים ויש שמצטנן כל גופו כאבני שיש לא ראי זה כראי זה והיה שנה דרובן נשים והיה שנה דרובן זקנים ןהיה שנה דרובן בחורים בעלי כח. אך הצד השוה דמי שהיה להם חלי אחד והיה גופו לקוי קצת מאז מקדם עליו שלט חולי זה רחמנא ליצלן ועם שאין זה חולי ידבק כמו מגפה תקנו הרופאים קונטאמאסו [שמירה] וראינו דהיה נכנס החלי במבוי אחד וכל אותו הצד היו נופלין בחולי זה וקרו לה חלי המהלך דהולך וסובב כל העולם כמו שליח ורץ רחמנא ליצלן.

יא[עריכה]

יזהר שלא לצאת בלילה אפלו שאינו בתוך העיר וגם ביום לא יצא עד הנץ החמה ועקר השמירה תורה ומעשים טובים וחסד אל כל היום

יב[עריכה]

הבל דברי זנות ודברים בטלים מעפש האויר ולהפך הכל לספר מעשה ה' ומעשים טובים של צדיקים ואצ"ל דברי תורה ודברי מוזר מזכך האויר ומחיה את העולם שבט מוסר ס"פ י"א