רפואה וחיים/ג

<< · רפואה וחיים · ג · >>

פרק ג'

א

יחוד אחד שלמדני מורי ז"ל להוציא רוח רעה כי לפעמים יש נפש אדם רשע שנפשו אינה יכולה ליכנס בגהינם עדיין מרוב רשעו ועונותיו הרבים והולך נע ונד ולפעמים נכנס בגוף איזה אדם איש או אשה וכופה אותה וזה נקרא חולי הנופל וע"י יחוד זה נתקן מעט והולך לו ויוצא מגוף האדם וזה אופן מעשהו כמו שאני עשיתי וניסיתיו כי הייתי לוקח זרועו של האיש ההוא ומשים ידי על הדפק שלו שבזרוע שמאלי או הימין כי שם מתלבש הנפש ואני מכוין אל הנפש ההיא המתלבשת בדפק ההוא שתצא משם בכח היחוד. ובעודי מחזיק בדפק אני אומר זה הפסוק ישר והפוך ומכוין באלו השמות היוצאים ממנו הן במספר כל תיבה הן בר"ת הן בס"ת כמו שידעת ועי"ז אני מכוין שיצא ואז הוא מדבר מתוך הגוף כל מה שתשאל ממנו ותצווהו לצאת כי אז מוכרח לקיים מוצא שפתיך ולפעמים יצטרך לתקוע בשופר סמוך לאזנו. ודע כי הרוח ההוא אינו בא יחידי אלא שטן אחד מחזיק בו והולך בו נע ונד עד שישלים ואינו יכול לעשות בו דבר אלא  ברשותו כי השי"ת ב"ה מסרו בידו ונתנו שוטר וכמ"ש בזוהר פרשת בא רשע יצר הרע שופטו וכן אמרו רז"ל בגמרא וזמ"ש הכתוב הפקד עליו רשע ושטן יעמוד על ימינו שדוד המלך ע"ה היה מקלל את אויביו הרשעים שהקב"ה יפקיד נפש הרשע עליו ויכנס בו ויזיקהו וממילא יבא עמו שטן אחד לעמוד על ימינו של נפש הרשע לעוזרו לעמוד שם ולפעמים יוצא הנפש משם ונשאר השטן לבדו שומר מקומו. ולכן לא בכל שעה עומדת שם הנפש ההיא המגולגלת וכאשר יוצא והולך בשעות ידועות להענישו צריך שיצא משם לקבל עונשו ובין כך ובין כך יושב השטן שם הממונה עליו לשמור המקום ואין האדם מתרפא מחולי ההוא עד שיצאו שניהם. וידעת שהקב"ה ממתק מר במר ואדרבא בזה הפסוק שהוא נראה כמצוה שיפקד נפש הרשע ההוא אדרבה רמוז תקונו בכונות האלו שנכתוב ואיני יודע להאריך בדבר הזה לרוב מה שיש לדבר בזה ואעתיק לפניך נוסח הכונה ואתה תבין מעצמך איך יוצא מן הפסוק ואפשר כי מן שם זה אינם יוצאים מן פסוק הפקד עליו וכו' וזהו הפסוק

הפקד עליו רשע ושטן יעמוד על ימינו. ימינו על יעמוד ושטן רשע עליו הפקד ונימו על דומעי נטשו עשר וילע דקפה

וזה אופן מעשהו והוא כי בתחי' תאמר פסוק הפקד עליו רשע ושטן יעמוד על ימינו ישר ואח"כ הפוך ימינו על יעמוד ושטן רשע עליו הפקד. ואחר כך למפרע בבחי' האותיות כזה ונימו על דומעי נטשו עשר וילע דקפה ודע כי אלו השבעה שמות בהיןתם מהופכות ע"ד הנז' הם שמות קדו' היוצאים מזה הפסוק וצריך לכוין באלו השמות בעוד קורא הפסוק למפרע באותיותיו ואח"כ יכוין באלו השמות סגזניאל מטטרון נורטטמ ינננפט י יה יהו יהוה יוד יוד הא יוד הא ואו יוד הא ואו הא יואח צצ בירון קרע שטן ילי מכם ותכוין שתצא הרוח רעה ההוא בכח כל השמות הנז' ואם לא יצא חזור לומר הפסוק הנז' ולכתוב כל השמות הנז' ובסיום כל פעם אומר צא צא במהרה: ודע כי עיקר הכל תלוי שתאמץן ותתזק לבך בגבורה בלי שום פחד ולא ירע לבבך שאם לא כן יתחזק עליך הוא ולא יחוש לדבריך גם שתגזור עליו שלא יצא משום מקום אלא מבין הצפורן של גודל רגלו מבין הבשר באופן שלא יזיק את גופו אשר עומד בו גם תגזור עליו בכח השמות הנז' אשר כיוונת בהם בחרם ובנידוי שלא יכנס בשום גוף ישראל עוד כלל ודע כי יפציר מאוד מלדבר כדי שלא יתבייש מפני השומעים ודע כי כשידבר נשאר גוף האדם כאבן דומם וקול הרוח היוצא מפיו בלי נעות שפתים בקול דק כקול ילד קטן גם כשעולה מתוך הגוף עד הפה לדבר יעלה בתבנית לוז אחד עגולה עולה דרך הצואר מתוך עור הצואר וכן כשיורד אל הצפורן בוהן הרגל לצאת ודע כשתשאל ממנו מי הוא ומה שמו ישקר עליך ויאמר לך שם של זולתו או להלעיג עליך או כדי שלא תחול עליו הגזירה שתגזור עליו שיצא ולכן צריך שתגזור עליו תחילה בחרם ונידוי ובכח השמות הנזכרים שכיוונת בהם שלא תכזב כלל ויאמר לך מי הוא ומה שמו בתכלית האמת גם צריך שתעשה הדבר בטהרה ובתענית ובטבילה וקדושה וכוונה יתירה:

ב

תזכור אלו השמות באזנו השמאלית וזהו אשר תזכור י"ה יה"וה יהו"ה מרפר"אות אמרת"ב א"ל מרפר"אות צ"ח צ"ח צבאו"ת מא"ע הרוח או השד או זכר או נקבה שתברח ולא תעמוד עוד בזה המקום:

ג

הווי"ת לי"ט טבי"ס משומ"ר בדוט"ט בדוסמ"א בשם מורינ"ו אומוריגו ומורי"פת ואיסטיממית אל נא רפא נא לה:

ד

לשון הר"ם ז"ל פ"א ציוה מורי ז"ל לאדם אחד שהיה בו רוח רעה שילך ותכף הלך ע"י תיקון דהיינו מוטבלים ובתענית עשרה בתחילה וידוי הגדול ויאמרו: אנו מכוונים בלימודינו לתקן נר"ן על פ' בן פ' ושיצא רוחו ברצון מפ' בן פ' בעזרתו ית"ש בתחילה בר יוחאי וכל תיקוני הזוהר ואל מסתתר וקדיש: אח"ך תהלים עם שבעה כורתי ברית וקודם סליחות מזמור יענך ומזמור הבו לה' וא"ב מהשם ואחרי יהי רצון של התהלים נוסח יהי רצון של יוסף תהלות של יאר צייט ונוסח תפלה על הנשמות המובא בס' שכיות החמדה ואח"ך קדיש אח"ך יאמרו המודעא של ערב ר"ח המובא בם' שבט מוסר ואח"ך יעשה פדיון עם ק"ס פרוטות להרוח פב"פ. אח"ך יאמר הגדול שבהם ההשבעה ויתקע בשופר שלשים קולות באזניה וקודם התקיעה יאמר בקול רם אל מלך יושב וכו' וקודם התקיעה יאמר משביעך אני בשם ה' אלהי ישראל אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש שתצא הרוח של פב"פ מגוף של פב"פ ולא תעשה לו שום נזק ויתקע תכף: אני שליח מהאשה או מאיש פב"פ שמינה אותי לדבר בעדה והנני עומד ברשות קב"ה ושכינתיה וברשות ב"ד העליון ותחתון ואני אומר דידוע ומפורסם דהקב"ה אינו חפץ לידחות נפש מפני נפש כי אלהים חיים הוא מלך חפץ בחיים ואינו חפץ להעניש שום איש ואשה מסיבת חברו כי הוא אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ומרבה להיטיב כי חפץ חסד הוא לכן אני שואל ומבקש מן הקב"ה ושכינתיה ומתורתו הקדושה ומב"ד של מעלה ומב"ד של מטה וממעלתכם שתצרפו עמכם קב"ה ושכינתיה וב"ד העליון וב"ד התחתון שתסכימו ותגזרו על זה הרוח של פב"פ שנכנם בגוף פב"פ שיסתלק ויצא מגוף הנז' פב"פ בדרך גודל רגל השמאלי וילך ויתחבר עם נפשו רוחו ונשמתו במקום הראוי להם ולא יהיה עוד לפב"פ שום רשות ושליטה על פב"פ הזה כלל בשום צד ואופן שבעולם ולא יעשה לה נזק בצאתו בשום נזק שבעולם ולא יגיע לאשה זאת בסיבתו שום נזק והפסד בשום אחד מרמ"ח אבריה ושס"ה גידיה והנה זאת האשה פב"פ היא מתנדבת מתנת ידה לצדקה לעניים סך פ' פרוטות במספר שמו של הרוח פ' למנוחת נרו"ן ובעד זה הרוח שנכנס בתוך גופה כדי שיצא בשלום מתוך גופה ובזכות הצדקה הזאת וגם מה שיתנדב לעשות תיקון כרת בעשרה ללמוד בעד נרו"ן של הרוח הזה לתיקון נפשו לכפרה על כל עונותיו והוא רחום יכפר עון וכו'

ויענו ויאמרו:

בצירוף קב"ה ושכינתיה וברשות ב"ד של מעלה וברשות ב"ד של מטה וברשות תורתינו הקדושה וברשות ס"ג וברשות ס"ק וברשות הקהל הקדוש הזה מסכימים אנחנו וגוזרים בכח תורתינו הקדושה על זה הרוח של פב"פ שנכנס בגוף האשה הזאת פב"פ שיסתלק ויצא מגופה בדרך גודל רגל השמאלי וילך ויתחבר עם נרו"ן במקום הראוי להם ולא ישאר עוד בזה הרוח של פב"פ שום אחיזה עם האשה הזאת בשום צד ואופן שבעולם וגם בכלל הגזרה הוא שלא יזיקנה בשום נזק שבעולם בצאתו ממנה בשום אתד מרמ"ח אבריה ושס"ה גידיה כלל ובשכר זאת יתוקן נרו"ן אכי"ר:

לך כי שלחך ה' לך וה' יהיה עמך ה' אלהיו עמו ויעל:

וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא יגעו ילכו ולא יעפו:

ויעמוד התוקע ויתקע באזניה שלשים קולות:

ה

קמיע לרוח רעה עיין בספר רזיאל הגדול בדף כ"ח סוף ע"ב ובדף ל"ח סוף ע"ב ועיין בסו"ס מדרש האתמרי.