רמב"ן על שמות לה ג
<< | רמב"ן על שמות • פרק ל"ה • פסוק ג' |
• א • ב • ג • ה • יא • כא • כב • כג • כד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
לֹא־תְבַעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם בְּי֖וֹם הַשַּׁבָּֽת׃
"לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" - ענין הכתוב הזה ודאי לאסור בשבת גם מלאכת אוכל נפש כי אמר כל העושה בו מלאכה יומת ופירש שלא יבערו גם אש לאפות לחם ולבשל בשר כי האש צורך כל מאכל והוצרך לומר כן מפני שלא אמר "העושה בו כל מלאכה" כאשר אמר בעשרת הדברות (לעיל כ י) לא תעשה כל מלאכה ואמר מלאכה סתם והיה אפשר שנוציא מן הכלל מלאכת אוכל נפש כי כן נאמר בחג המצות (דברים טז ח) לא תעשה מלאכה ואין אוכל נפש בכללו ולכך הזכיר בפירוש שאף אוכל נפש אסור בו וכלשון הזה מצאתי במדרש (מכילתא כאן) רבי נתן אומר לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת למה נאמר לפי שהוא אומר ויקהל משה את כל עדת בני ישראל שומע אני יהא רשאי להדליק לו את הנר להטמין לו את החמין ולעשות לו מדורה בשבת ת"ל לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת וזה קרוב למה שאמרנו שלא היו מלאכות הללו שהן הנאה לגופו בכלל איסור הראשון ורצה רבי נתן לומר שלא הוצרך הכתוב לאסור אפייה ובשול ושאר צרכי אוכל נפש שכבר אמר להם את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו (לעיל טז כג) אבל עדיין כל מלאכות שאדם נהנה בהן ואינן עושין אלא הנאה לגוף כגון הדלקת הנר ומדורה ורחיצת גופו בחמין יהיו מותרות כי זה מעונג שבת לכך נאמר לא תבערו אש לאסור הכל ולרבותינו עוד בו מדרש בתלמוד (שבת ע) מפני שלא אמר כל העושה בו כל מלאכה יומת או שיאמר כל המבעיר אש בכל מושבותיכם יומת אמרו שיצאת להקל בה להיותה בלאו ויש אומר שיצאה לחלק לפי שהיתה בכלל לא תעשה כל מלאכה (לעיל כ י)