רמב"ן על שמות לב לה
<< | רמב"ן על שמות • פרק ל"ב • פסוק ל"ה |
• א • ב • ד • ה • ו • ז • י • יא • טז • יח • כ • כא • כב • כה • כו • כז • לב • לד • לה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיִּגֹּ֥ף יְהֹוָ֖ה אֶת־הָעָ֑ם עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר עָשׂ֣וּ אֶת־הָעֵ֔גֶל אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה אַהֲרֹֽן׃
"ויגוף ה' את העם" - לא ספר הכתוב כמה היו המתים במגפה כאשר ספר הנהרגים ביד בני לוי וכאשר פירש במגפה של דבר קרח (במדבר יז יד) ושל בעל פעור (שם כה ט) אולי לא מתו במגפה אחת אבל נגפם ה' למות בלא עתם כענין שכתוב כי אם ה' יגפנו או יומו יבא (שמואל א כו י) ואולי לא חשש למנותם כי כן לא מנה המתים בתבערה (במדבר יא א) ובקברות התאוה שנאמר (שם יא לג) ויך ה' בעם מכה רבה מאד אבל הנופלים על יד בני לוי פרט לכבודם לומר שהרגו רבים בעם ולא פחדו מהם כי על ה' בטחו ואמר על אשר עשו את העגל שלא היו מן המשתחוים לו והזובחים לו אבל היו מן העושים אותו כלומר מן הנקהלים על אהרן והמביאים לו הזהב ובעבור שאמר שנענשו על מעשה העגל לא על עבודתו והם לא עשאוהו פירש אשר עשה להם אהרן במצותם ואונקלוס תרגם על דאשתעבדו לעגלא דעבד אהרן ירצה לומר כי המגפפים והמנשקים וחפצים בו הם שהיו במגפה ואונקלוס לא יתן בתרגומו מעשה אחד לשנים וכן כל אשר עושים שם הוא היה עושה (בראשית לט כב) תרגם וכל דעבדין תמן על מימריה הוה מתעבד והמגפה הזאת היתה אחרי שהרג משה העובדים והתפלל עליהם ואמר ואם אין מחני נא כי בעבור שהיה מוסר נפשו עליהם רחם עליהם הקב"ה ואמר לו להעלותם אל הארץ ושישלח עמהם מלאך ורצה לנכות להם מן העון הגדול כדי שיהיו ראוים לזה ושלח המגפה הזאת בהם או שגזר עליהם כן והחל הנגף