רמב"ן על שמות לב כה
| רמב"ן על שמות • פרק ל"ב • פסוק כ"ה | >>
• א • ב • ד • ה • ו • ז • י • יא • טז • יח • כ • כא • כב • כה • כו • כז • לב • לד • לה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיַּ֤רְא מֹשֶׁה֙ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י פָרֻ֖עַ ה֑וּא כִּֽי־פְרָעֹ֣ה אַהֲרֹ֔ן לְשִׁמְצָ֖ה בְּקָמֵיהֶֽם׃
"וטעם וירא משה את העם" - לומר כי אע"פ שהתנצל אהרן שלא פשע בהם ראה משה בלבו את העם כי פרוע הוא כי גוי אובד עצות המה ואין בהם תבונה כענין ותפרעו כל עצתי (משלי א כה) כמו שאמר כי הפריע ביהודה ומעול מעל בה' (דהי"ב כח יט)
"כי פרעה אהרן" - ובטל מהם כל עצה ומוסר והנה הם כצאן הנפוצים על ההרים (מלכים א כב יז) בלא יועץ ומדריך ואמר זה מפני שהיו הם חושבים שהעגל מורה להם הדרך והנה הם כאלו אין להם עצה ולא ידעו הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון כי מהם חשבוהו לטובה כפי סברתם ומהם לרעה גמורה וכל אחד מהם פונה לדרכו ואמר לשמצה בקמיהם כי אפילו אותם אשר אין מחשבתם רעה יוציאו עליהם לדורות שמץ ודבה והנה כל העם פרוע עצה ומוסר מהם לרעה ומהם להעלות על שפת לשון ודבת עם ואמר זה כנגד אהרן לומר כי לכלם חטא וזה כדעת אונקלוס שתרגם לשמצה בקמיהם לאפקא שום ביש בדריהון ולפי שאמר "בדריהון" נראה שרצה לפרש כי העגל אשר עשו יהיה שמץ רעה בדורות ישראל כי יאמרו לא לחנם עשו אבותינו את העגל ועבדוהו רק שידעו בו כי הוא אשר העלם מארץ מצרים ומצאו בעבודתו תועלת להם ואף אנחנו נעשה כן כי טוב לנו לעבדו כאשר היה הדבר בירבעם שאמר רב לכם מעלות ירושלים הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים (מלכים א יב כח) ראה משה כי לדורות יפשעו בו ושמצה ענין דבה רעה הוא לדברי אונקלוס והוא לשון מורגל בדברי רבותינו שמץ פסול (פסחים ג) ואולי לדעתם מה שאמר הכתוב ותקח אזני שמץ מנהו (איוב ד יב) שלקחה אזנו פגם האדם ודופי שבו לומר אף שוכני בתי חומר אשר בעפר יסודם (שם פסוק יח יט) וכן מה שמץ דבר נשמע בו (שם כו יד) שאין בכל דרכיו דופי ודבה כלל רק שבח ותהלה ועל דרך הפשט שמץ לשון מיעוט לקחה אזני מעט הימנו ומה שמץ דבר נשמע בו (שם כו יד) שכל הנשמע והנאמר בכח האל וגבורותיו דבר מועט הוא כנגד גודל מעשיו וכן לשמצה בקמיהם יאמר כי פרעה אהרן לעם למעט אותם באויביהם כי העון הגדול הזה ימעיטם בפני אויביהם או ימעיט זכותם בבואם במלחמה עם אויב והוא כענין שנאמר (יחזקאל כט טו) והמעטתים לבלתי רדות בגוים או כענין שנאמר (ירמיהו י כד) יסרני ה' אך במשפט אל באפך פן תמעיטני