רמב"ן על ויקרא כה כט
| רמב"ן על ויקרא • פרק כ"ה • פסוק כ"ט |
• א • ב • ג • ה • ו • ז • ט • י • יא • יב • יד • טו • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כט • לג • לה • לו • לז • מ • מז • מח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאִ֗ישׁ כִּֽי־יִמְכֹּ֤ר בֵּית־מוֹשַׁב֙ עִ֣יר חוֹמָ֔ה וְהָיְתָה֙ גְּאֻלָּת֔וֹ עַד־תֹּ֖ם שְׁנַ֣ת מִמְכָּר֑וֹ יָמִ֖ים תִּהְיֶ֥ה גְאֻלָּתֽוֹ׃
"ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה" - בעבור שממכר ביתו של אדם קשה בעיניו מאד, ויבוש ממנו בעת שימכרנו - רצתה התורה שיגאלנו בתוך השנה הראשונה.
ובעבור כי האדם לשדה נעבד, וממנו יצא לחם למחיתו - רצה שיצא השדה ביובל.
אבל הבית, לאחר היאוש, ששינה דירתו ועמד שנה בבית אחר, לא יזיק לו, כי לא תמעט מחיתו אם יחלט.
ובתי החצרים עשויים לשמירת השדות, ולהיותם מושב לעובדי האדמה, ועל כן דינם כשדה הארץ.