רמב"ן על ויקרא יט יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רמב"ן על ויקראפרק י"ט • פסוק י"ב |
ב • ד • ה • יב • יד • טז • יז • יח • יט • כ • כג • כו • כט • ל • לב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא י"ט, י"ב:

וְלֹֽא־תִשָּׁבְע֥וּ בִשְׁמִ֖י לַשָּׁ֑קֶר וְחִלַּלְתָּ֛ אֶת־שֵׁ֥ם אֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃


"ולא תשבעו בשמי לשקר" - למה נאמר לפי שנאמר (שמות כ ז) לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא יכול לא יהא חייב אלא על השם המיוחד מנין לרבות כל הכנויין תלמוד לומר לא תשבעו בשמי לשקר כל שם שיש לי לשון רש"י מתורת כהנים (פרשה ב ו) ועל דרך האמת לא תשבעו בשמי הוא השם המיוחד וחללת את שם אלהיך הוא האלהים שממנו נתרבו כל הכנויין ושם נאמר תחילה את שם ה' אלהיך וכי לא ינקה ה' בשמו הגדול המיוחד וזה טעם "וחללת" כי כאשר ישבע בשם המיוחד לשקר יהיה מחלל שם אלהיו