רמב"ן על בראשית לד כג
| רמב"ן על בראשית • פרק ל"ד • פסוק כ"ג |
• א • ב • ז • יב • יג • כא • כג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
מִקְנֵהֶ֤ם וְקִנְיָנָם֙ וְכׇל־בְּהֶמְתָּ֔ם הֲל֥וֹא לָ֖נוּ הֵ֑ם אַ֚ךְ נֵא֣וֹתָה לָהֶ֔ם וְיֵשְׁב֖וּ אִתָּֽנוּ׃
"וטעם מקניהם וקנינם וכל בהמתם" - כי הבהמות אשר בעדרים בשדה הם יקראו מקנה בעבור שהם עיקר קנין האדם בין טמאות בין טהורות כענין שכתוב (שמות ט ג) הנה יד ה' הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמורים בגמלים בבקר ובצאן ואשר אינם עדר כגון בהמות יחידות בבית אין שמם מקנה ויכנסו בכלל "וכל בהמתם" או הוא כפל הלשון לחזוק כלומר וכל בהמתם אשר הנם רבות מאד