רי"ף על הש"ס/יבמות/דף מ עמוד א
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריאראש החוטם רבי יוסי אומר משתקיף העטרה רבי שמעון אומר משיתמעך (נדה מז, ב) הכף וכן היה רבי שמעון בן יוחאי אומר שלשה סימנין נתנו חכמים באשה מלמטה וכנגדן מלמעלה פגה מלמעלה בידוע שלא הביאה שתי שערות בוחל מלמעלה בידוע שהביאה שתי שערות צמל מלמעלה בידוע שנתמעך הכף מאי כף אמר רב הונא מקום תפוח יש באשה למעלה מאותו מקום כיון שמתגדלה מתמעך והולך שאלו את רבי הלכה כדברי מי א"ל הלכה כדברי כולן להחמיר רבי יוחנן וסביא דאמרי תרוייהו הלכה כדברי כולן להחמיר שאם הביאה אחד מן הסימנין הללו מחזקינן לה גדולה להחמיר כלומר אם היה בה אחד מכל הסימנין הללו וקדשה עצמה בחיי אביה קידושיה קדושין וצריכה גט ואין אביה מפר נדריה ואם קדשה אביה שלא לדעתה צריכה גט:
מתני' (נדה שם) בת עשרים שנה שלא הביאה שתי שערות יביאו ראיה שהיא בת עשרים והיא איילונית לא חולצת ולא מתיבמת בן עשרים שלא הביא שתי שערות יביא ראיה שהוא בן עשרים והוא הסריס לא חולץ ולא מיבם אלו דברי ב"ה ב"ש אומרים זה וזה בני י"ח שנה רבי אליעזר אומר הזכר כדברי בית הלל והנקבה כדברי בית שמאי שהאשה ממהרת לבא לפני האיש:
גמ' ורמינהו אחד בן תשע שנים ויום אחד ואחד בן עשרים שנה שלא הביא שתי שערות א"ר שמואל בר יצחק אמר רבי והוא שנולדו בו סימני סריס אמר רבא דיקא נמי דקתני והוא הסריס שמע מינה וכי לא נולדו בו סימני סריס עד כמה תאני רבי חייא עד רוב שנותיו כי אתו לקמיה דר' חייא אי כחיש אמר להו זילו אבריוה ואי בריא אמר להו זילו אכחשוה דהני סימנין זימנין דאתו מחמת כחישותא וזימנין דאתו מחמת בריותא אמר רב הלכה ככוליה פירקין מעת לעת ועולא אמר דתנן תנן דלא תנן לא תנן כלומר שנת עשרים שלא שנינן בה ויום אחד לא בעינן מעת לעת והילכתא כעולא דתניא כוותיה ר' יוסי בן כיפר אמר משום ר' אלעזר שנת עשרים שיצאו ממנו שלשים יום הרי היא כשנת כ' לכל דבריה ואמר רב יצחק בר נחמני אמר רבי אלעזר מסתברא דרבי יוסי בן כיפר מדכולה פירקין קתני יום א' והכא לא קתני שמע מינה הלכתא כוותיה:
מתני' בא סימן התחתון עד שלא בא העליון או חולצת או מתיבמת בא העליון עד שלא בא התחתון אע"פ שאי אפשר רבי מאיר אומר לא חולצת ולא מתיבמת וחכמים אומרים או חולצת או מתיבמת מפני שאמרו אפשר לבא התחתון עד שלא יבא העליון אבל אי אפשר לעליון לבא עד שלא יבא התחתון:
גמ' אף על פי שאי אפשר והלא בא בא לרבי מאיר ואע"פ שאי אפשר לרבנן וניתני בא עליון עד שלא בא התחתון ואנא ידענא דמשום דאי אפשר אי לא תנא אע"פ שאי אפשר הוה אמינא רוב תחתון אתי ברישא ומיעוט עליון ור"מ לטעמיה דחייש למיעוטא והני מילי בסתמא אכל היכא דבדקן ולא אשכחן מודו לר' מאיר דעליון קדים אתי קא משמע לן דאי אפשר אלא ודאי תחתון אתי ומנתר נתר והלכתא כרבנן דיחיד ורבים הלכה כרבים דכולי עלמא מיהא אתחתון סמכינן מנא הני מילי אמר רב יהודה אמר רב וכן תנא דבי ר' ישמעאל אמר קרא (במדבר, ה) איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו' השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה מה איש בסימן אחד אף אשה בסימן א' ואימא או האי או האי כאיש מה איש תחתון ולא עליון אף אשה תחתון ולא עליון תניא נמי הכי אמר ר' אליעזר בר' צדוק כך היו מפרשין ביבנה כיון שבא תחתון שוב אין משגיחין בעליון ת"ר כל הנבדקות נבדקות על פי נשים וכך
נימוקי יוסף
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)