רי"ף על הש"ס/יבמות/דף לז עמוד א
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריאליה רבי אליעזר יחיד במקום רבים ותנן נמי בגיטין בפרק הניזקין (דף נה.) העיד רבי יוחנן בן גודגדא על החרשת שהשיאה אביה שיוצאה בגט ועל קטנה בת ישראל שנשאת לכהן שאוכלת בתרומה ואם מתה בעלה יורשה ושמעינן מהני כולהו דקטנה שלא מיאנה בעלה יורשה וכן הלכה:
מתני' הממאנת באיש הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ולא פסלה מן הכהונה נתן לה גט הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו ופסלה מן הכהונה נתן לה גט והחזירה ומיאנה בו ונשאת לאחר ונתאלמנה או נתגרשה מותרת לחזור לו מיאנה בו והחזירה ונתן לה גט ונשאת לאחר ונתאלמנה או נתגרשה אסורה לחזור לו זה הכלל גט אחר מיאון אסורה לחזור לו מיאון אחר גט מותרת לחזור לו הממאנת באיש ונשאת לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו כל שיצאת ממגו בגט אסורה לחזור לו במיאון מותרת לחזור לו:
גמ' הא מתני' אקשינן רישא אסיפא דקתני רישא מיאנה בו והחזירה ונתן לה גט ונשאת לאחר ונתאלמנה או נתגרשה אסורה לחזור לו טעמא דנתאלמנה או נתגרשה הא מיאנה מותרת לחזור לו אלמא אתי מיאון דחבריה ומבטל גיטא דידיה וקתני סיפא הממאנת באיש ונשאת לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו כל שיצאה ממנו בגט אסורה לחזור לו במיאון מותרת לחזור לו אלמא לא אתי מיאון דחבריה ומבטל גיטא דידיה ופריק רבי אלעזר תברא מי ששנה זו לא שנה זו ועולא אמר כגון ששילשה בגיטין דמחזיא כגדולה ומשום הכי לא אתי מיאון דחבריה ומבטיל גיטא דידיה ומאן תנא ישמעאל ברבי יוסי היא דאמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב (איכה, ה) מימינו בכסף שתינו בשעת הסכנה נתבקשה הלכה זו הרי שיצאת מראשון בגט ומשני במיאון מהו שתחזור לראשון שכרו אדם אחד בארבע מאות זוז ובא ושאל את רבי עקיבא בבית האסורין ואסר ואת ר' יהודה בן בתירה בנציבין ואסר א"ר ישמעאל בר' יוסי לא לזו הוצרכנו לאיסור כרת התרת לאיסור לאו לא כ"ש ברם כך היתה שאלה הרי שהיתה אשת אחי אמו שהיא שניה לו ונשאה אחיו מאביו ומת מהו שתמאן עכשיו לעקור נישואין הראשונים ותתיבם צרתה יש מיאון לאחר מיתה במקום מצוה או לא שכרו אדם אחד בארבע מאות זוז ובא ושאל את ר' עקיבא בבית האסורין ואסר ואת רבי יהודה בן בתירה בנציבין ואסר פירוש ואע"ג דקי"ל דיש מיאון לאחר מיתה הכא בשנייה לא דהא בתו לא ממאנת לאחר מיתה ותתיבם צרתה משום דרמי בר יחזקאל ה"נ אי שדייה להאי שניה למאן אחר מיתה אתו למישרא צרת בתו וסוגין דמיאון דידיה מבטל גיטא דידיה אבל מיאון דחבריה לא מבטל גיטא דידיה כיון דמכרת בקריצותיו וברמיזותיו אזיל משביש לה ועביד לה דממאנת ביה בחבריה ומהדר לה איהו הילכך לא אתי מיאון דחבריה ומבטיל גיטא דידיה:
הממאנת באיש ונשאת לאחר וגירשה כו' זה הכלל כל שיצאה ממנו בגט אסורה לחזור לו:
אמר רב יצחק בר אשיאן אמר רב כשם שאסורה לו כך אסורה לאחיו ואף על גב דאיהו הוא דמכרת ברמיזותיו ובקריצותיו אבל אחיו אינה מכרת ברמיזותיו ובקריצותיו אפילו הכי גזרה אחיו אטו הוא וכן הלכה:
מתני' המגרש את אשתו והחזירה מותרת ליבם ורבי אלעזר אוסר וכן המגרש את היתומה והחזירה מותרת ליבם ורבי אלעזר אוסר קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה יתומה בחיי האב והחזירה אסורה ליבם:
נימוקי יוסף
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)