רי"ף על הש"ס/יבמות/דף לו עמוד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

לא תאכל בתרומה בת כהן לישראל תאכל בתרומה:

גמ' אמר רב יהודה ואמרי לה במתניתא תנא בראשונה היו כותבין גט מיאון לא רעינא ביה ולא צבינא ביה ולית אנא בעיא להתנסבא ליה כיון דחזו דקא נפיש דיבורא אמרי אתי לאיחלופי בגיטא תקינו הכי ביום פלוני מיאנה פלוניתא בת פלוני בפלוני בן פלוני באנפנא תנו רבנן אי זהו מיאון כל שאמרה אי אפשי בפלוני בעלי אי אפשי בקדושין שקדשוני אמי ואחי יתר על כן אמר רבי יהודה אפילו הושיבה באפריון והוליכוה מבית אביה לבית בעלה ואמרה אי אפשי בפלוני בעלי הרי זה מיאון יתר על כן אמר רבי יהודה אפילו אורחין מסובין בבית בעלה והיא עומדת ומשקה עליהן ואמרה אי אפשי בפלוני בעלי הרי זה מיאון יתר על כן אמר רבי יהודה אפילו שיגרה בעלה אצל חנוני להביא לו חפץ משלו והלכה והביאה החפץ משלו ואמרה אי אפשי בפלוני בעלי אין לך מיאון גדול מזה:

רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כל תינוקת שאינה יכולה לשמור קדושיה אינה צריכה למאן כלומר כמי שלא נתקדשה דמיא אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי חנינא בן אנטיגנוס תנא קטנה שלא מיאנה ועמדה ונשאת משום רבי יהודה בן בתירה אמרו נשואיה הן הן מיאוניה איבעיא להו עמדה ונתקדשה מאי תא שמע דתניא קטנה שלא מיאנה ועמדה ונתקדשה משום רבי יהודה בן בתירה אמרו קדושיה הן הן מיאוניה והלכתא כר' יהודה בן בתירה ואפילו בנשואין דקמא:

ר' אליעזר אומר אין מעשה קטנה אלא כמפותה כו':

תניא ר' אליעזר אומר אין מעשה קטנה כלום ואין בעלה זכאי במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה ואינו יורשה ואינו מטמא לה כללו של דבר אינה כאשתו לכל דבר אלא שצריכה מיאון רבי יהושע אומר מעשה קטנה כלום ובעלה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה ויורשה ומטמא לה כללו של דבר הרי היא כאשתו לכל דבר אלא שיוצאה במיאון והלכתא כרבי יהושע חדא דרבי אליעזר ור' יהושע הלכה כרבי יהושע ועוד דרב ושמואל תרוייהו דחו לה להא דרבי אליעזר וסברי להא דרבי יהושע דגרסינן בכתובות בפרק אלמנה ניזונת (דף ק:) רב תאני קטנה יוצאה בגט אין לה כתובה וכ"ש ממאנת ושמואל תאני ממאנת אין לה כתובה יוצאה בגט יש לה כתובה ואזדא שמואל לטעמיה דאמר שמואל ממאנת אין לה כתובה יוצאה בגט יש לה כתובה ממאנת לא פסלה מן האחין ולא פסלה מן הכהונה יוצאת בגט פסלה מן האחין ופסלה מן הכהונה ממאנת אינה צריבה להמתין ג' חדשים יוצאה בגט צריכה להמתין ג' חדשים מאי קמ"ל תנינא הממאנת באיש הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו וכו' צריכה להמתין שלשה חדשים איצטריכא ליה דלא תנן ואמרינן לימא כתנאי ר' אליעזר אומר אין מעשה קטנה כלום ואין בעלה זכאי במציאתה כו' ורבי יהושע אומר מעשה קטנה כלום וכו' לימא רב דאמר כרבי אליעזר ושמואל דאמר כרבי יהושע ואמרינן אליבא דרבי אליעזר כולי עלמא לא פליגי כלומר דלית הלכתא כוותיה אלא כי פליגי אליבא דרבי יהושע שמואל כרבי יהושע ורב עד כאן לא קאמר ר' והושע התם אלא מדידה לדידיה אבל מדידיה לדידה לא ושמעינן מינה דבין לרב ובין לשמואל הא דרבי אליעזר ליתא ותנן נמי מאימתי יורש אדם את אשתו קטנה בית שמאי אומרים משתעמוד בקומתה ובית הלל אומרים משתכנס לחופה ורבי אליעזר אומר משתבעל ותריצנא לדרבי אליעזר משתגדיל ותבעל וקמו להו בית שמאי וב"ה בחדא שיטתא דמעשה קטנה כלום ובעל יורשה והוה

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף