לדלג לתוכן

רי"ף על הש"ס/בבא קמא/דף מג עמוד ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

דרב פנחס ודרב מרי בני רב חסדא אמרי ליה דרי בהדן דרא ואמטא בהדיהו אתא לקמיה דרב אשי פטריה אמרו ליה רבנן והא תניא אם נשא ונתן ביד חייב אמר להו הני מילי היכא דלא אוקמינהו עילויה אבל הכא כיון דאוקמינהו עילויה מיקלא קלייה אי אמרת בשלמא הא דתניא חייב אע"ג דאניס היינו דקא מקשו מינה רבנן לרב אשי אלא אי אמרת הא דתניא חייב בדלא אניס אבל היכא דאניס פטור היכי קא מקשו מינה רבנן לרב אשי והא ההוא גברא דפטריה רב אשי אנוס הוה ועוד אמאי קאמר להו רב אשי הני מילי היכא דלא אוקמינהו עילויה לימא להו הנ"מ היכא דלא אניס אבל האי אניס הוא אלא ש"מ כי לא אוקמינהו עילויה אע"ג דאניס חייב א וכי תימא מ"ש מראה מנשא ונתן ביד דהאי פטור והאי חייב ותרוייהו אניסי האי גרמא והאי בידים ומסתייע נמי האי סברא מהא דאותיביה רב כהנא לרב אשי אמר לו אנס הושיט לי פקיע עמיר זה או אשכול של ענבים זה והושיט לו חייב והא הכא אע"ג דקאי עילויה כי קא יהיב ליה בידיה חייב ופרקינן הכא במאי עסקינן דקאי בתרי עברי דנהרא דלא מצי שקיל ליה ומשום הכי חייב ואע"ג דאניס ליה חייב.

ב ושמעית מינה דמאן דשקיל ליה לממונא דחבריה וממטי ליה בידיה לגבי אנס חייב ואף על גב דאניס:

א ההיא שותא דהוו קא מינצו עלה בתרי האי אמר דידי היא והאי אמר דידי היא קם חד מיניהו מסרה לפרהגמונא דמלכא אמר אביי יכיל למימר ליה אין מסרי ודידי מסרי א"ל רבא כל כמיניה אלא אמר רבא משמתינן ליה עד דמייתי לה וקיימי תרוייהו בדינא:

גרסי' בגטין בפירקא קמא (דף ז.) שלח ליה מר עוקבא לרבי אלעזר בני אדם העומדין עלי ובידי למוסרן למלכות מהו שרטט וכתב ליה (תהלים לט ב) אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדי אע"פ שרשע לנגדי אשמרה לפי מחסום שלח ליה קא מצערן לי טובא ולא מצינא דאיקום בהו שלח ליה (תהלים לז ז) דום לה' והתחולל לו והוא יפילם לך חללים חללים השכם והערב עליהם בבית המדרש והן כלין מאליהן שמעינן מינה דאפילו במקום צער אסור למימסר בר ישראל למלכות עובדי כוכבים ל"ש גופיה ל"ש ממוניה:

(דף קיז:) ההוא גברא דאפקידו גביה כסא דכספא אתו גנבי עליה שקליה יהביה ניהלייהו אתו לקמיה דרבא פטריה א"ל אביי האי מציל עצמו בממון חבירו הוא אמר רב אשי נחזי אנן אי אמיד עליה אתו ואי לא אמיד אההוא כסא הוא דאתו.

אמיד פי' עשיר:

ההוא גברא דאפקידו גביה ארנקא דפדיון שבויים אתו גנבי עליה שקליה יהביה ניהלייהו אתא לקמיה דרבא פטריה

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף