רי"ף על הש"ס/בבא קמא/דף כה עמוד א
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריאקסבא מחבריה אתא לקמיה דריש גלותא א"ל דיינא לדילי חזיין לי תלת תלת בקינא הויאן ושויאן מאה זוזי זיל הב ליה תלתין ותלתא ותילתא אמר בהדי ריש גלותא דדאין דינא דפרסאי למה לי אתא לקמיה דרב נחמן א"ל בששים (דף נט.) רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע עבדו עובדא כוותיה דרב נחמן בששים איכא דאמרי הכי שמין דיקלא אגב קטינא דארעא בששים והלכתא כוותיה דרב פפא בדיקלא ארמאה והלכתא כוותיה דריש גלותא בדיקלא פרסאה:
(דף נט:) רבי שמעון אומר אם אכלה פירות גמורין וכו' מ"ט כי אמר רחמנא (שמות כב) ובער בשדה אחר מלמד ששמין על גב שדה אחרת הני מילי דצריך לשדה אבל הני כיון דלא צריכין לשדה בעיניהו בעי שלומי:
אמר רב הונא בר חייא א"ר ירמיה בר אבא דן רב כר' מאיר ופסק הלכתא כרבי שמעון דן כרבי מאיר כי הא דתנן כתבה לראשון ולא חתמה לו לשני וחתמה לו איבדה כתובתה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר יכולה היא שתאמר נחת רוח עשיתי לבעלי אתם מה לכם עלי ופסק כרבי שמעון מהא דתנן רבי שמעון אומר אכלה פירות גמורין משלם פירות גמורין אם סאה סאה ואם סאתים סאתים:
מתני' המגדיש בתוך שדה חבירו שלא ברשות ואכלתן בהמתו של בעל השדה פטור ואם הוזקה בהן בעל הגדיש חייב ואם הגדיש ברשות בעל השדה חייב:
גמ' לימא תנן סתמא דלא כרבי דאי כרבי הא אמר עד שיקבל עליו בעל הבית לשמור אמר רב פפא הכא בנטר בי דרי עסקינן דכיון דא"ל עייל עייל ואנטר לך קאמר ליה:
מתני' השולח את הבערה ביד חרש שוטה וקטן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים שלח ביד פקח הפקח חייב:
אחד הביא את האור ואחד הביא את העצים המביא את העצים חייב אחד הביא את העצים ואחד הביא את האור המביא את האור חייב בא אחר וליבה המלבה חייב ליבתו הרוח הרי כולן פטורין ג:
גמ' אמר ר"ל משמיה דחזקיה ל"ש אלא שמסר לו גחלת וליבה אבל מסר לו שלהבת חייב מ"ט מעשיו דידיה קא גרמו ורבי יוחנן אמר אפי' מסר לו שלהבת פטור מ"ט צבתא דחרש קא גרים ולא מיחייב עד דמסר ליה גווזא או (דף ס.) סילתא ושרגא דההוא ודאי מעשיו דידיה קא גרמי ומסתברא לן דהלכתא כריש לקיש משמיה דחזקיה דחזקיה רבו של רבי יוחנן הוא ואיכא מאן דאמר כיון דלא אשכחן לחזקיה דפליג בהדי רבי יוחנן הלכתא כרבי יוחנן:
ליבתו הרוח הרי כולן פטורין:
ת"ר ליבה וליבתו הרוח אם יש בליבתו כדי ללבות חייב ואם לאו פטור ומאי שנא מזורה ורוח מסייעתו אמר רב אשי כי אמרי' זורה ורוח מסייעתו הני מילי לענין שבת דמלאכת מחשבת אסרה תורה אבל הכא גרמא בנזקין הוא וגרמא בנזקין פטור:
מתני' השולח את הבערה ואכלה עצים או אבנים או עפר חייב שנאמר כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש :
(דף סא.) עברה גדר שגבוה ארבע אמות או דרך הרבים או נהר פטור:
(דף סא:) המדליק בתוך שלו עד כמה תעבור הדליקה רבי אלעזר בן עזריה אומר רואין אותה כאילו היא באמצע בית כור ר' אליעזר אומר שש עשרה
נימוקי יוסף
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)