רי"ף על הש"ס/בבא מציעא/דף מד עמוד א

<< · רי"ף על הש"ס · בבא מציעא · דף מד עמוד א · >>

צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

והא ארעא לאו דידהו א"ל ארעא לטסקא משעבדא ומלכא אמר דיהיב טסקא אכיל פירי א"ל רב פפא לרבא חזי מר הני דר"פ בר אבא דיהיבי זוזי אכרגא דאינשי ומשעבדי בהו עבידתא טפי א"ל איכו שכבי לא אמרי לכו הא מילתא הכי א"ר ששת מוהרקייהו דהני בטפסא דמלכא מנח ומלכא אמר מאן דלא יהיב כרגא משתעבד למאן דיהב כרגא עלייהו) רב שעורים אחוה דרבא הוה תקיף אינשי דלא מעלו ומעייל להו בגוהרקא דרבא א"ל רבא שפיר קעבדת דתניא ראיתו שאינו נוהג כשורה מנין שאתה רשאי להשתעבד בו ת"ל (ויקרא כה) לעולם בהם תעבודו ובאחיכם יכול אפילו נוהג כשורה ת"ל שם איש באחיו לא תרדה בו בפרך אמר רב חמא האי מאן דיהיב זוזי לחבריה למזבן ליה חמרא ופשע ולא זבין ליה משלם ליה כדקא אזיל אפרואתא דזילשפט אמר אמימר אמריתה לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא אמר לי כי אמר רב חמא ה"מ ביין סתם אבל ביין זה לא מי יימר דמזבני ליה ניהליה רב אשי אמר אפילו ביין סתם נמי לא משלם מ"ט אסמכתא היא ואסמכתא לא קניא ולרב אשי מ"ש מהא דתנן אם אוביד ולא אעביד אשלם במיטבא א"ל התם בידו הכא לאו בידו והלכתא כרבי אשי אמר רבא הני בי תלתא דיהבי זוזי לחד למזבין להו מידי וזבן לחד מינייהו זבן לכולהו ולא אמרן אלא דלא צר וחתים איניש לדעתיה אבל צר וחתים איניש לדעתיה למאן דזבן זבן ולמאן דלא זבן לא זבן אמר רב פפי משמיה דרבא האי סיטומתא קניא למאי הלכתא רב חביבא אמר למיקנא ממש ורבנן אמרי לקבולי עליה מי שפרע ובאתרא דקני ממש קני:

פוסק עמו על הגדיש:

אמר רב מחוסר שתים פוסק שלש אינו פוסק ושמואל אמר בידי אדם אפילו מאה פוסק בידי שמים אפילו אחת אינו פוסק והלכתא כרב דאיסורא הוא וקיימא לן הלכתא כרב באיסורי:

על הביצים של יוצר:

תנו רבנן אין פוסקין על הביצים של יוצר עד שיעשו דברי רבי מאיר אמר רבי יוסי במה דברים אמורים בעפר הלבן אבל בעפר שחור כגון

נימוקי יוסף

והא ארעא לאו דידהו היא. אלא שהיו עשירים רואין בני אדם שהניחו שדותיהם וברחו ולא נתנו מס הקרקע למלך והם נוטלים השדות והכרמים ופורעים מס המלך ושמא היין שאתה לוקח מהם גזל הוא בידך [דאע"ג] דקרקע אינה נגזלת שהרי הוא של בעלים הפירות גזל:

טסקא מס. של קרקע:

ומלכא אמר. ודינא דמלכותא דינא:

גרסינן בגמרא א"ל רבא מברניש לרב אשי חזי מר רבנן דקא אכלי רביתא יהבי זוזי אחמרא בתשרי ומבחרי בטבת א"ל אינהו נמי שפיר קעבדי סתם מאן דיהיב זוזי אחמרא קא יהיב אחלא לא קא יהיב מעיקרא דחמרא חמרא דחלא חלא ההיא שעתא הוא דמבחר נפשיה. פירוש ומבחרי להו בטבת נוטלים יין טוב ואי הוי שקלי ליה מתשרי דילמא הוה מחמיץ ואשתכח דמשום דאקדימו במעות בתשרי ועדיין לא יצא השער קבל המוכר עליו אחריות ולא דמי ליש לו חטים לפי שהיין רגיל להחמיץ ושמא שלו החמיץ:

מעיקרא. משעה שלקחו:

שפיר עבדי וכו' מעיקרא דחמרא וכו'. קלקולו בתוכו הוא אלא שאינו ניכר ויין מקולקל לא לקח ממנו. ועוד אמרו א"ל רב פפא לרבא חזי מר הני דבי רב פפא בר אבא דיהבי זוזי אכרגא ומשתעבדי בהו טפי א"ל איכו השתא שכבי לא אמרי לכו הא מילתא הכי א"ר ששת מוהרקייהו דהני בטפסא דמלכא מנח ומלכא אמר מאן דלא יהיב כרגא לישתעבד למאן דיהיב כרגא. פירוש כרגא כסף גולגלותם שהיו יהודים נותנים כל א' וא' כסף גולגלותם למלך:

מוהרקייהו. חותם עבדות שלהם:

בטפסא. בארגז המלך מונח והם עבדים שלו דדינא דמלכותא דינא:

רב שעורים אחוה דרבא הוה תקיף. כופה:

גוהרקא. עגלה מוכנת למרכבת אדם:

בהם תעבודו ובאחיכם. נמי תעבודו:

למזבן וכו'. לקנות לו יין בימות הבציר:

משלם ליה. יין לפי דמים הקלים שקונים אותו באפרוותא דזילשפט הוא שם מקום שהיין נמכר ונקח לשם לרוב הלוקחי' יין בימות הבציר ודוקא בשהתנה עמו שאם לא יקנה לו ישלם כמו שנמכר בזול אבל אי לא אתני אע"ג (דלא) [דפשע ולא] זבן פטור [ירושלמי פ"ה הל"ג] דמבטל כיסו של חברו הוא [אשר"י]:

אסמכתא היא. ואפילו התנה עמו והבטיחו אם איני קונה לך אפרע משלי אין זו אלא אסמכתא הואיל ולא קנו מידו והלכתא כרב אשי:

ולרב אשי. נהי דאסמכתא לא קניא אפי' בדבר שבידו כדמוכח פר' זה בורר (דף כה.) גבי משחק בקוביא מ"מ חזינן דתקנו הכא גבי מקבל שדה מחברו והובירה לו ולא זרע שמין אותה כמה היא ראויה לעשות ונותן לו שכך כתב לו תחלה אם אוביר וכו' אלמא כיון דאפסדיה בהכי עליהו סמיך תקנו רבנן דלישלם כנגד הפסדו ה"נ הוה להו לתקוני דלישלם כנגד הפסידו:

התם בידו. לזורעה ולא להובירה וכיון דלא עבד קנסו רבנן:

הכא לאו בידו. דשמא לא ימכרו לו הלכך לא חזו רבנן למקנסיה כן כתבו האחרונים ז"ל וכן פסק רבינו האי גאון ז"ל דכל דאי לא קני וכדאסיקנא לעיל וגבי אם אוביר לאו מדינא אלא מתקנתא הוא:

דלא צר וחתם. מעות של כל איש ואיש לבד:

סיתומתא. חותם שרושמים החנונים על החביות של יין שלוקחין הרבה ביחד ומניחין אותם באוצר הבעלים ומוליכים אותם אחת אחת בחנות למכור ורושמים חותם זה לדעת שכל הרשומות נמכרות:

ובאתרא דקני. דרגילים לרשום ע"מ שבדבר זה תהא קנויה לו הוי כאילו משך וקני כתב הרשב"א ז"ל שמעינן מהכא דמנהג מבטל את ההלכה בכל כיוצא בזה שכל דבר שבממון ע"פ המנהג קונים ומקנים הלכך בכל דבר שנהגו התגרים לקנות קונים ע"כ:

מחוסר שתים. שתי מלאכות פוסק עמו ואע"פ שלא יצא השער דהא יש לו אבל מחוסר ג' כאילו [אין לו] דמי ואינו פוסק עד שיצא השער וא"כ צ"ל דמתני' דאמר פוסק עמו על הגדיש מיירי שאין הגדיש מחוסר אלא שתי מלאכות כגון דישה וזרייה שכבר נתייבש דאכתי גדיש קרי ליה והוא הדין דכולה מתני' מיירי בהכי שאין על המוכר לעשות בו בדבר הנמכר אלא שתי מלאכות ואפילו אי מחוסר ג' או ד' מלאכות מיירי שמנהג המקום שלוקח עושה המלאכות האחרות סוף דבר דבעינן שאין על המוכר לעשות בו בדבר הנמכר יותר משתי מלאכות ואז מיקרי דבר שהוא בידו ואע"פ שלא יצא השער פוסקין:

בד"א. שצריך שיהא מוכן בידו:

בעפר לבן. שאינו מצוי במקומו אבל בעפר שחור שהוא מצוי במקומו א"צ שיהא לזה בידו שאם אין לזה יש לזה:

פירושים בדפוס וילנא שחסרים עדיין בוויקיטקסט