רי"ף על הש"ס/בבא בתרא/דף סג עמוד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

רשע ערום זה המשיא עצה למכור בנכסים כרשב"ג (בגמ' ליתא כי אתא רבין אר"י ואמרי לה כו' רק אר"י הלכה כרשב"ג כו') כי אתא רבין אמר רבי יוחנן ואמרי לה אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן הלכה כרשב"ג ומודה רשב"ג שאם נתנו במתנת שכיב מרע שלא עשה כלום מאי טעמא אמר אביי מתנת שכיב מרע לא קני אלא לאחר מיתה וכבר קדמו אחריך וגרסינן בהאי פירקא (דף קכה:) בענין ההוא דאמר להו נכסי לסבתא ובתרה לברתיה הויא ליה ברתא דהות נסיבא ושכיבא בחיי סבתא ואמרינן בסופה אמר רבה מיסתבר טעמא דבני מערבא דאי קדים סבתא וזבין זבינה זביני ושמעינן מינה דהלכתא כרשב"ג דאמר אין לשני אלא מה ששייר ראשון בלבד ואיכא מ"ד דלית הלכתא כרשב"ג דקאי כרבי יוחנן דאמר קנין פירות כקנין הגוף דאמי והאי דפסק רבי יוחנן הלכתא כוותיה משום דס"ל קנין פירות כקנין הגוף דאמי ואנן לא סבירא לן הכי דא"כ קשיא מעשה דההיא סבתא אלא רשב"ג היינו טעמא דסבר אחריך שאני דהיכא דאמר נכסי לך ואחריך לפלוני אין לשני לא גופא ולא פירא אלא אחריו של ראשון ולא אמרינן פירא לחד וגופא לחד אלא היכא דאמר מעכשיו ובהא מודה רשב"ג שאם מכר הראשון שהשני מוציא מיד הלקוחו' דהיינו מתניתין דתנן מכר האב מכורין עד שימות ולא פליג רשב"ג ודקא מוקים ר"נ בר יצחק לרבי ורשב"ג דבקנין פירות כקנין הגוף דאמי פליגי לא קשיא לן מידי דלא עדיף מהא דאמר רב הונא כל האומר אחריך כאומר מעכשיו דמי דהוה ליה פירות לזה והגוף לזה וכבר אידחיא לה ממעשה דההיא סבתא אמר רבי זירא א"ר יוחנן הלכה כרשב"ג ואפילו היו בהן עבדים והוציאן לחירות פשיטא מהו דתימא א"ל מעבדא בהו איסורא לא יהבי לך קמ"ל אמר רב יוסף א"ר יוחנן הלכה כרשב"ג ואפילו עשאן תכריכין למת פשיטא מהו דתימא לשוינהו איסורי הנאה לא יהבי לך קא משמע לן (דף קלז:) ההיא איתתא דהוה לה דיקלא בארעא דרב ביבי בר אביי כל אימת דהות אזלה למיגזרה קפיד עלה אמר קא דיישת לה לארעאי אקניתה ליה כל שני חייו אזל אקנייה לבנו קטן אמר רב (בגמ' איתא ר"ה בריה דרב יהושע משום כו') פפא משום דאתו ממולאי אמריתו מילי ממוליאתא אפי' רשב"ג לא אמר אלא לאחר אבל לעצמו

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף